מוחמד בכרי כינה את לוחמי צה”ל “כלבים משוסים”, אך ”הארץ” הסתיר זאת מקוראיו. “הארץ” אינו מפקיר בשטח במאי מכוחותיו.

ערוץ 7 מביא צילום וידיאו של העימות שהתחולל הבוקר בפתח בית המשפט העליון בין מוחמד בכרי, הבמאי הישראלי של סרט התעמולה “ג’נין, ג’נין” אשר קיבל מימון מהרשות הפלסטינית בגין הסרט, לבין עו"ד ישראל כספי המייצג את חיילי צה"ל במילואים שלחמו בג’נין במסגרת מבצע חומת מגן. מהצפייה בסרטון עולה כי בכרי הטיח בעו”ד ישראל כספי כי הלוחמים שתובעים אותו הם “כלבים משוסים”, “כלבים עלובי נפש”, ולאחר מכן בכרי דחף את עו”ד ישראל כספי והטיח בו שוב “כלב משוסה, אתה סתם כלב”:

בעוד YNET,NRG ואתרי חדשות אחרים דיווחו על התבטאויותיו המקוממות לעיל של בכרי, ב”הארץ” לא היה שום זכר להתבטאויות אלה. תחת זאת “הארץ” מביא תמונה שצילם תומר אפלבאום לפיה עו”ד כספי נראה כפרא בעוד בכרי מביט בו באדישות.

כפי שהסביר “הארץ” בגילוי לב בעבר, לא מפקירים במאי בשטח, כל שכן כאשר הוא מקעקע את כוחות הכיבוש הציוניים.

מומלץ גם לצפות בקטע להלן מתוכניתו של גדי סוקניק בערוץ 2 לפני כשנה, בה הוא עימת בין מוחמד בכרי לבין ד”ר דוד צנגן, אחד מחיילי המילואים שלחמו בג’נין ואשר תובעים את בכרי:

סיור ביהודה ושומרון מטעם המועצה לשלום ובטחון ובסיומו מפגש עם ג'בריל רג'וב, מושל שכם ג'בריל אל בכרי ומושל ג'נין פארס כדורה.

אני משתתף היום בסיור בנושא ביטחון וגבול מטעם המועצה לשלום ולביטחון. הסיור עוסק בהצגת הנושאים הביטחוניים והטריטוריאליים של הסכסוך הישראלי- פלסטיני, וכולל מפגש עם מנהיגים פלסטיניים.

את הסיור ידריך שאול אריאלי, ומסבירים נוספים: נתי שרוני, ישראל בהרב, טליה ששון, ושלמה ברום.

להלן תוכנית הסיור:

09:00 נסיעה לפדואל דרך כביש 465 ו- 446,
09:30 תצפית מפדואל שתעסוק במרחב הביטחון המערבי, בצירי האורך, במרחב האוירי ונתב"ג ובמים של אקויפר ההר.
11:00 תצפית מעל מעלה אפרים: תכנית אלון צירי תנועה אסטרטגים.
13:00 נסיעה דרך כביש הבקעה אל מעלה אדומים.
14:30 כפר אדומים- (החבור בין עוטף ירושלים למרחב הביטחון המזרחי).
15:15 תצפית מנבי סמואל הפרוזדור לירושלים, צירי האורך. עוטף ירושלים
17:00 מלון אמבסדור פגישה עם ג'בריל רג'וב, מושל שכם ג'בריל אל בכרי ומושל ג'נין פארס כדורה. עד 1830.

אני מעריך שאשתף מקצת מהרשמים והנופים בסיור באמצעות חשבון הטוויטר שלי @YakiBeja. אתם מוזמנים לעקוב.

סאטירה קורעת שהופקה ע”י “לאטמה”, על השקר הגדול של “פעילי השלום” של המשט לעזה, על משקל השיר “We are the world”.

נא לשתף הלאה, במיוחד עם חברים בחו”ל:

הנה קישור יותר רציני, באותו נושא:

http://www.gaza-flotilla.com/

ואם כבר אנחנו בשוונג, אז הנה מדריך להחרמת ישראל:

מופע הבלהות הגרוטסקי של חברי “הליכוד” ו”האיחוד הלאומי” בדיון בועדת הכלכלה על פתיחת כביש 443 לתנועת פלסטינים. ראש עיריית מודיעין חיים ביבס קורא לצה”ל להפר את פסיקת בג”ץ לפתוח את כביש 443 לתנועת פלסטינים

אתמול התקיים דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנוגע לפתיחת כביש 443 לתנועת פלסטינים. שוב חזר על עצמו המופע הגרוטסקי של חברי הכנסת מסיעות הימין, בדומה למופע הגרוטסקי שהתקיים בדיון על כביש 443 בחודש ינואר בוועדת איו”ש של הכנסת, בו טענו ח”כים מהימין כי יש למנוע מפלסטינים לנסוע בכביש 443 משום שסיבוב מוצא בכביש 1 אינו עומד בעומסים.

אחת ההופעות המביכות בוועדה היתה של מספר 31 ברשימת הליכוד, קטי שטרית, שנשארה מחוץ לכנסת. קטי שטרית, תושבת בית שמש ולשעבר ראש לשכתו של ראש עיריית בית שמש, ארחה בביתה בחודש אפריל את ערב המימונה המרכזי של הליכוד, שם הצטופפו רבים משרי, ח”כים ופעילי ליכוד.

מתוך דיווח אתר ליכודניק על ערב המימונה בו הוחלט על על הקמת השדולה החברתית-לאומית של הליכוד שבראשה תעמוד קטי שטרית:

קטי שטרית, מקום 31 ברשימת הליכוד לכנסת, ומשה איפרגן, איש הסגל האקדמי באוניברסיטה העברית ומפעילי הליכוד הבולטים, הבהירו כי בליכוד מורגש מזה זמן רב חסרונה של שדולה חברתית-לאומית בפרט ופעילות חברתית רעיונית בכלל, כאשר איש איננו יודע בבירור מהי עמדתו של הליכוד כתנועה אידיאולוגית ביחס לענייני דת-מדינה, גיור, השתמטות מצה"ל, "חוק האזרחות", הגירת עובדים זרים וגירוש ילדיהם, פתיחת כביש 443 לנסיעת פלסטינים, או מהי עמדתו כלפי האקטיביזם השיפוטי ו"שלטון החוק". [הגרשיים במקור]

יו"ר סניף הליכוד בירושלים, מישאל בן עמי אמר ערב הפריימריז בליכוד כמפורט בדיווח ב-nrg כי: "לא כל מי שמכין מופלטות במימונה יכול להיות נציג מחוז ירושלים בליכוד". אבל קטי שטרית נבחרה הן כנציגת מחוז ירושלים בליכוד, וכן נבחרה לעמוד בראש השדולה החברתית-לאומית של הליכוד.

קטי שטרית קיבלה בדיון את זכות הדיבור בשם אותה שדולה (למרות שהיא אינה ח”כית), ופירטה בפני הוועדה והצופים את משנתה של השדולה החברתית-הלאומית של תנועת הליכוד על פתיחת כביש 443 לנסיעת פלסטינים ועל “שלטון החוק”:

קטי שטרית: “לדעתנו הנושא הזה הוא אכן כלכלי. לדעתי יהיו בכביש הוצאות של תגבורת צבא. כנ”ל גם לגבי משטרה. עוד מסלולים. כל הכספים האלה [שהוצאו לצורך מילוי החלטת בג”ץ לפתיחת כביש 443 לנסיעת פלסטינים] לדעתי הם כספים מיותרים שחבל שהוצאו. הרי הם לא רוצים לקנות מאיתנו את הסחורות שלנו, אז הם רוצים כבר את הכבישים שלנו? ריבונו של עולם, עד לאן אנחנו מגיעים?”

ח”כ יעקב כץ (האיחוד הלאומי): “זה לא הם, זה בית המשפט העליון! זה לא הם, זה בית המשפט העליון! הוא רוצה שאנחנו לא נהיה פה – לא בצד הזה, ולא בצד השני!”

קטי שטרית: “אני כמעט נכנסתי [לכנסת]. אני מבטיחה לך שאם אני הייתי, לא הייתי משאירה ליום אחד את העסק הזה לא פתיר.”

ח”כ יעקב כץ: “תעשי אותי ראש ממשלה – הכל יהיה פתיר”.

קטי שטרית: “אני כל כך סומכת על יריב לוין, ועל אופיר [אופיר אקוניס – יו”ר הוועדה] שהם אנשים שלא ישבו ולא ינוחו דקה, והם ימצאו את הפתרון היצירתי הנכון כדי חס וחלילה לא להפר את בקשת בג”ץ”

ח”כ אופיר אקוניס (ליכוד): “זו החלטה, זה לא בקשה”

קטי שטרית: “בסדר, זו החלטה… אתה יודע, הייתי מורה, ורציתי להסביר לתלמידי מה זה קילומטר. אתה פשוט מלמד אותם את המשוואה, וזהו – אין הרבה מה לעשות. קח אותם, תצעיד אותם קילומטר, והם יבינו טוב מאוד מה זה קילומטר. נציגי בג”ץ יכולים לעמוד בשעות מסויימות, שעות על גבי שעות, בכביש מספר 1 ולא לזוז”

ח”כ אופיר אקוניס (ליכוד) מהנהן בראשו להסכמה

קטי שטרית: “הווה אומר שאם היום הפקק מתחיל ממוצא ומאיזור בית שמש, אז לדעתי הוא יתחיל בגהה ואפילו צפונה יותר. אז פשוט נעביר אותם את הטירונות הזאת – אולי יעברו קצת בכביש וירגישו. לזכותו של ראש עיריית מודיעין חיים ביבס, מודיעין היא עיר מתפתחת בצורה בלתי רגילה. פיתוח מואץ שאין כדוגמתו לדעתי. זה רק ילך ויגדל, ו-443 יהיה אחד הכבישים המרכזיים אם לא העיקריים לירושלים. אם אנחנו הולכים לחסום גם אותו אז חבל על הזמן.”

תהיתי האם משרת ראש לשכת ראש עיריית מודיעין עומדת להתפנות?

חיים ביבס מנופף באצבעותיו על שופטי בג”ץ בעוד ראש השדולה החברתית-לאומית של הליכוד משוחחת בטלפון באמצע דבריו

ראש עיריית מודיעין חיים ביבס שוב השתלח בשופטי הבג”ץ ומצא לו חסיד נלהב:

חיים ביבס: “הם אפילו לא סיירו בשטח – אני אמרתי רבותי, לא יכול להיות מצב שמקבלים החלטה, שאנשים לא מבינים את המשמעות שלה בשטח בכלל!” 

ח”כ יעקב כץ (איחוד לאומי): “למה לא יכול להיות? זה כל הזמן קורה! הם מקבלים החלטה בכל נושא, מבלי שהם מבינים בשום נושא! מנהלים את החיים שלנו בלי שהם נבחרו.”

חיים ביבס גלש כהרגלו למחוזות הדמגוגיה, ההיסטריה וההגזמה הפראית:

“צריך להפעיל את המנוף ואת כל מה שצריך כדי לייצר את האיזון, אחרת נמצא את עצמנו במצב בו כביש 443 אנחנו מאבדים אותו באופן טוטלי.

רק המקרה של חג השבועות מוכיח, התושבת שלי עם הילדה שלה באוטו – תושבת שדרך אגב אי אפשר לתהות [לגבי זיהויה הפוליטי], היא אמרה את זה במפורש – “כשהודיעו על פתיחת הכביש אני שמחתי בשביל הפלסטינאים”. היא היום אומרת באופן מפורש “אני על הכביש הזה לא אעלה!”

המשמעות היא של עשרות אלפי כלי רכב ביום שיעברו מכביש 443 לכביש מספר 1!”

עשר דקות לאחר ביבס, קיבל את זכות הדיבור דני לינק, ראש מינהל תשתיות ותנועה ברשות הלאומית בבטיחות בדרכים, והוא הבהיר כי לחיים ביבס אין מושג על מה הוא שח:

“נפח התנועה בקטע בין גבעת זאב לבין צומת מכבים הוא בסך הכל 17,000 כלי רכב ביום”

בהודעת דוברות של עיריית מודיעין שהופצה לאחר הדיון נכתב כי:

“בתום הדיון בכנסת, ראשי הרשויות חברי פורום 443, פנו בדחיפות לאלוף פיקוד מרכז אבי מזרחי, בדרישה להשהות את פתיחת כביש 443 לתנועת כלי רכב פלסטינים עד לדיון שאמור להתקיים בעתירה שהוגשה בנושא ביום רביעי בשבוע הבא, מאחר והדבר כרוך בפיקוח נפש.”

המכתב נשלח ע”י ראש עיריית מודיעין עילית, הרב יעקב גוטרמן, ראש עיריית מודיעין, מכבים-רעות חיים ביבס (ליכוד) וראש המועצה האזורית חבל מודיעין, שמעון סוסן (ליכוד).

במלים אחרות: ראש העיר חיים ביבס וחבריו קראו לצה”ל להפר את פסיקת בג”ץ

על הדיון הגרוטסקי בוועדת הכנסת בו טענו חברי כנסת כי יש למנוע מפלסטינים לנסוע בכביש 443 משום שסיבוב מוצא בכביש 1 אינו עומד בעומסים.

אתמול התקיים בכנסת דיון בועדת המשנה לענייני איו"ש (תת ועדה של ועדת החוץ והבטחון) אודות משמעויות החלטת בג"ץ לפתוח את כביש 443 לתנועת כלי רכב פלסטינים.

בדיון הסביר נציג משרד התחבורה ישי טלאור, כי משמעות ההחלטה נוכח ההיערכות הצפוייה של צה"ל היא "קריסה מוחלטת של כביש מספר 1". לדבריו, "עשינו תרגיל אם 20 אחוזים מכלי הרכב יעברו לכביש 1, המשמעות היא קריסה מוחלטת של כביש 1. כבר היום בסיבוב מוצא אנחנו מרגישים את העומס. סיבוב מוצא לא עומד בעומסים".

לנוכח לדברים אלה פנה יו”ר הישיבה ח”כ זאב אלקין (ליכוד) אל נציג משרד המשפטים ושאל אותו האם המדינה הציגה במסגרת מערכת טיעוניה בבג”ץ את ההשלכות של פתיחת כביש 443 לתנועת פלסטינים על עומסי התנועה בכביש 1?

נציג משרד המשפטים התבונן בהשתוממות בח”כ אלקין, הרים את גבותיו בתימהון על עצם הצגת השאלה והניד בראשו לשלילה תוך שהוא מתנסח בזהירות, מתוך שמירה על כבודו של יו”ר הישיבה: “אני לא חושב שזה נושא משפטי רלבנטי למניעת העליה לכביש”.

גם ח”כ עתניאל שנלר, מתנחל המחמד של “קדימה”, המשיך את הקו של ח”כ אלקין ואמר:

“נדמה כי יש כאן תקלה גדולה בצד המשפטי או בהיבטים המשפטיים אם הנושא הזה לא עלה”.

ח”כ אריה אלדד (המולדת/האיחוד הלאומי) ביקש להדגיש בעניין זה ואמר:

“יש פה שיקולים של איכות חיים, הכבדה על ציבור מסויים”.

לשיטתם של הח”כים הנכבדים במקום לסלול כבישים בשטחה, מדינת ישראל צריכה למנוע מפלסטינים לנסוע על הכביש שאדמותיהם הופקעו על מנת לסלול את הכביש לשימושם, משום שסיבוב מוצא לא עומד בעומסים.

כידוע יש בישראל גם מחסור במים, עקב אוזלת יד מתמשכת של הרשויות שלא קידמו בזמן מתקני התפלת מים. לשיטתם של הח”כים הנכבדים אולי כדאי למנוע מהפלסטינים גם שתיית מים? כך נחסל שתי ציפורים במכה אחת: גם נחסוך מים, וגם ניפטר מהפלסטינים.

התייחסותו המשפילה והמבישה של דן מרגלית לח”כ ג’מאל זחאלקה שהתארח באולפן “ערב חדש”, וכיצד “גלובס” מחזיק-מחרה אחריו. גם יו”ר התנועה לאיכות השלטון עו”ד אליעד שרגא, בו בחר מרגלית כאיש השנה, מתגייס למענו.

ביום ה’ שעבר התרחש מופע בלהות באולפן “ערב חדש” של הטלויזיה החינוכית. ח”כ ד”ר ג’מאל זחאלקה (בל”ד) רואיין ע”י צמד עיתונאים זחוחים, דן מרגלית ורונן ברגמן. סיבת הראיון: הפגנה בראשות ח”כים ערבים במחסום ארז במלאת שנה למבצע עופרת יצוקה, שמטרתה הבעת הזדהות עם תושבי רצועת עזה ודרישה להסרת “המצור על רצועת עזה”. במהלך ההפגנה ראש ממשלת החמאס איסמעיל הניה נשא דברים לקהל באמצעות מכשיר הטלפון הנייד של ח"כ טלב א-סאנע (רע"מ-תע"ל) ולבקשתו. צפו בראיון:

במהלך הראיון הסביר דן מרגלית לח”כ הנכבד כי “לפי החוק הישראלי הניה וחמאס הם פושעים, עבריינים, רוצחים, טרוריסטים”, וכי באף מדינה דמוקרטית לא היו מקבלים את מעשהו של ח”כ טלב א-סנע. ח”כ זחאלקה השיב כי א-סאנע הוא חבר כנסת, והוא מנצל את זכותו להיפגש עם אנשים ולעסוק בפעילות פוליטית. בתגובה רונן ברגמן קבע נחרצות כי ח”כ א-סאנע ניצל את חסינותו, ולו היה ח”כ טלב א-סנע אזרח מן השורה הוא היה מועמד לדין.

זה כמובן קישקוש בגרוש. מילא שחבורת פוליטיקאים מתלהמים ותאבי כותרות דורשת להעמיד את א-סאנע לדין, אבל עיתונאים אינם אמורים להיות פוליטיקאים ספינולוגים. להלן דוגמא המפריכה בנקל את דבריו של ברגמן – לפני שלוש שנים נפגש יו”ר המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה, האזרח מן המנין ערן חרמוני, עם שר מהחמאס, והדבר פורסם ברבים ב-YNET. אף אחד אפילו לא עצר או חקר את חרמוני, כל שכן העמיד אותו לדין. אז מה מרגלית וברגמן מבלבלים את המוח?

בהמשך הראיון שהפך במהרה להתנצחות, התחרו זחאלקה ומרגלית מה יותר חמור – שיגור 8,000 קסאמים על שדרות להם אחראי ראש ממשלת החמאס איסמעיל הניה או מותם של 1,400 תושבים בעזה, מתוכם 400 ילדים, להם אחראי שר הביטחון הישראלי אהוד ברק והשימוש הציני של החמאס באוכלוסיה האזרחית כמגן. ח”כ זחאלקה אמר כי ברק שומע מוזיקה קלאסית והורג ילדים, ואו אז קפץ מרגלית כנשוך נחש ונזף בח”כ זחאלקה “זו חוצפה!” – וזו נקודת המפנה בראיון (דקה 5:10 בראיון הנ”ל).

ח”כ זחאלקה השיב למרגלית כי החוצפה היא הרג הילדים, וביקש ממנו בנימוס לא לכנות את דבריו “חוצפה”. מרגלית, במקום לשתוק או להתנצל על חציית הגבולות שלו כמרואיין, התריס כנגדו “אני אגיד מה שאני רוצה!”, ואף הגדיל לעשות והטיח בחבר הכנסת “אני לא חי במדינה שלך!”.

אין ספק שמי שחצוף כאן זהו דן מרגלית. כך לא מתנהג מראיין למרואיין, בוודאי שלא למרואיין שהוא חבר כנסת. אני מניח שמרגלית לא היה מתבטא כך כלפי ח”כ יהודי, ומכאן שלדעתי מרגלית רק הפגין בכך גזענות כלפי הח”כ הערבי.

ח”כ זחאלקה העמיד את מרגלית על מקומו והסביר לו כי הוא מראיין ועליו לשאול אותו שאלות ולא לומר על דבריו “חוצפה”. בשלב הזה מרגלית עבר לכנות את חבר הכנסת בכינויי גנאי, ואמר לו “אתה חצוף!” – וחזר על אמירה זו לא פעם אחת ולא פעמיים אלא ארבע פעמים. בכל אותו זמן עמיתו רונן ברגמן ישב כמו עציץ, לא עשה דבר כדי להפסיק את התנהגותו המבזה של עמיתו, ולא עשה דבר כדי לשמור על כבודו של חבר הכנסת שהתארח באולפן ערוץ השידור הממלכתי. גם גורמי ההפקה של “ערב חדש” לא התערבו על מנת לעצור את המחזה המביש.

בשלב זה ח”כ זחאלקה יצא מכליו, וכינה את מרגלית “אפס”, “מפיסטו”, ”שרתם של כל ראשי הממשלות”, ”עיתונאי חצר” ו”אדם חסר מצפון”. או אז דן מרגלית הצביע לכיוון היציאה מהאולפן ואמר בגסות לחבר הכנסת “עכשיו תלך מכאן!”. מישהו מאנשי האולפן הגיע כדי להוציא את חבר הכנסת מהאולפן, ומרגלית הנחה אותו לא לגעת בחבר הכנסת, שאמר “אני אקום”.

לאחר שחבר הכנסת זחאלקה הובל החוצה באופן המבזה והמשפיל הזה, ולאחר שהוא כבר אינו בפריים של המצלמה,  הגדיל לעשות מרגלית ופנה לעמיתו ברגמן ואמר “ראית את החצוף הזה?! אומר על ברק שהוא רוצח ילדים”. קולו של חבר הכנסת זחאלקה נשמע ברקע: “אל תגיד חצוף!”. מרגלית השיב לו “תלך כבר!” תוך שהוא מלווה את דבריו בתנועת כף ידו כמסלק זבוב טורדני. קולו של זחאלקה נשמע שוב ברקע כאשר הוא מוחה בכעס: “אל תגיד חצוף ואל תגיד תלך כבר!”. מרגלית: “אתה יכול לתת לי לעבוד?” ח”כ זחאלקה נשמע ברקע  בתגובה: “זה שיח מוניס פה!”. מרגלית קופץ כמוצא שלל רב: “אה, פה זה שיח מוניס?! הנה יצאה האמת! אתה רוצה לכבוש את כאן! אתה רוצה לכבוש את כאן! אתה רוצה לכבוש כאן!”. ח”כ זחאלקה השיב “כי אתה אומר לי תלך מכאן! אני רוצה שאני ואתה נחיה ביחד, בדמוקרטיה אמיתית ובשוויון. אני בן הארץ!”. מרגלית: “מה אתה אומר?! אני מהגר? אתה חצוף!”.

אוי לאותה בושה. והמחזה המביש הזה מתרחש בטלויזיה החינוכית הממלכתית, לא פחות.

אני רגיל לראות חברי כנסת כמו אחמד טיבי, טלב א-סענא או מוחמד ברכה משתלחים בצה”ל ובממשלת ישראל ומבזים את הכנסת. אולם הפעם אין ספק כי מי שהתנהג בצורה מבזה היה זה דן מרגלית.

היום דיווחו מספר כלי תקשורת על כך שהוגשה תלונה על התנהלותו של דן מרגלית בראיון הנ”ל הן מהארגון הימני “האגודה לזכות הציבור לדעת” והן מעמותת “אעלאם”, ארגון תקשורת ערבי ישראלי, ושניהם תבעו ממרגלית להתנצל בפני ח”כ זחאלקה ובפני ציבור הצופים.

אך לא איש כדן מרגלית יתנצל – להלן תגובת דן מרגלית לתלונות כפי שנמסרה על ידי הטלוויזיה החינוכית:

“במהלך הראיון השתמש ח"כ זחאלקה כלפיי בביטויים: "אפס", "עיתונאי חצר", "אדם חסר מצפון" והגרוע מכל – "מפיסטו" (כינוי לשטן). על אף אחת מאמירות אלו לא הגבתי, ושמרתי על שקט מוחלט. אני הגבתי על דבריו רק כאשר הוא תיאר את אהוד ברק במאפיינים של הרוצח הנאצי הנתעב היידריך, שהיה קשור במוזיקה קלאסית וברצח יהודים. לא במקרה ח"כ זחאלקה, שהוא אדם משכיל, השתמש בדימוי זה. כאמור, בכל מה שנאמר באופן אישי עלי ע"י ח"כ זחאלקה, לא הגבתי. בסיום הראיון, הוא קרא לרמת אביב שייח' מוניס. זה היה ביטוי לכך שפניו הן לא לשלום, אלא לרצון לכיבוש של הארץ בידי בני עמו".”

התגובה לעיל של דן מרגלית היא מבישה. השתלשלות העניינים שמרגלית מציג לעיל היא שקרית, שכן ההתפרצות של ח”כ זחאלקה כלפיו באה רק לאחר שמרגלית הטיח בו ארבע פעמים במהלך הראיון “אתה חוצפן!”, ולאחר שח”כ זחאלקה התפרץ בתגובה, מרגלית גרש אותו מהאולפן באופן מבזה – ועל כך הוא אומר “לא הגבתי”?! ח”כ זחאלקה הוא אכן אדם משכיל, וברור מתוך ההקשר כי השימוש שלו בכינוי “מפיסטו” למרגלית לא היה בתור ”שטן” אלא התייחסות לגיבור הסרט “מפיסטו” המבוסס על ספרו של קלאוס מאן, אודות שחקן התיאטרון הגרמני שזנח את מצפונו ואת דעותיו הפוליטיות לשם שמירה על עבודתו ועל מעמדו כשחקן המוביל  – אולי מרגלית לא שמע על הסרט. טענתו של מרגלית כי ח”כ זחאלקה תיאר את ברק כהיידריך היא אווילית או מרושעת, וח”כ זאחלקה הבהיר שהאיזכור של שיח מוניס התייחס לאופן המשפיל בו הוא גורש מהאולפן, כפי שבני עמו גורשו משיח מוניס.

במאמר מתחסד שפרסם דן מרגלית ב”ישראל היום” הוא אף הרחיק לכת והתגאה במעשהו. מרגלית חתם את מאמרו במלים אלה:

“אשמח אם הייתי ראשון לעשות כן. אני תקווה כי לא אשאר האחרון בבחינת "דע מה שתשיב."

לאור התנהגותו המבישה של מרגלית הן במהלך הראיון והן בתגובה שניפק בקור רוח כמה ימים לאחר מכן אין לו שום מקום בטלויזיה החינוכית.

המחאה נגד התנהלותו של מרגלית תופסת תאוצה – נפתחו שתי קבוצות פייסבוק – “גם אני חושב/ת שדן מרגלית חצוף” ו- “לפטר את דן מרגלית ולהוקיע את הגזענות מהעיתונות” וכן עצומה הקוראת לפיטוריו.

מאידך, עו”ד אליעד שרגא, יו”ר ההתנועה לאיכות השלטון, מתגייס למען דן מרגלית. מתוך “ישראל היום”:

בתגובה אמר אמש יו"ר התנועה לאיכות השלטון עו"ד אליעד שרגא כי "גם לחופש הביטוי יש גבול."לדבריו "לטעון נגד ברק שהוא רוצח ילדים ושומע מוסיקה סצנה שלקוחה מחיי היידריך זו עלילת דם. לא יעלה על הדעת שתצא מפי חבר כנסת."

התנועה לאיכות השלטון פנתה השבוע ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז בדרישה לפתוח בחקירה נגד זחאלקה. לטענת התנועה יש בכוחם של דבריו להסית נגד שר הביטחון והם טומנים בחובם סכנה ממשית לאלימות. "זאת הסתה לשמה" אמר אמש עו"ד שרגא "דווקא לברק יש עילה להגיש תביעת דיבה נגד זחאלקה."

האם יש קשר בין התגייסותו של עו”ד שרגא למען מרגלית לבין העובדה שמרגלית בחר בשרגא לאיש השנה, ולהיותו של עו”ד שרגא משתתף לעתים מזומנות בתוכנית “ערב חדש”?

מעניין לשים לב כי בעוד רוב כלי התקשורת בחרו לתת כותרת ראויה לדיווח על התלונות שהוגשו נגד מרגלית, גלובס בחר לתת את הכותרת השקרית הזו:

“דן מרגלית: הגבתי לדברי ח"כ זאחלקה רק כשהשווה את אהוד ברק לרוצח נאצי וקרא לרמת-אביב שייח מוניס”

בכותרת המשנה של הכתבה הנ”ל בגלובס יש גם הפניה לכתבה אורווליאנית על הראיון הנ”ל של לילך סיגן, עם הכותרת וכותרת המשנה הבאה:

החוצפה של זאחלקה

חה"כ ג'מאל זאחלקה הוא חוצפן בדרגות מטורפות ■ חוצפה אנטי-ישראלית

לו היה לי מנוי ל”גלובס” הייתי מבטל אותו לאלתר.

עדכון: הפוסט הנ”ל עודכן עם תוספת הפניות למאמרים ב”ישראל היום” של יום ג’ 5.1.09 הכוללים ציטוטים של דן מרגלית ועו”ד אליעד שרגא.

עיתון "העיר" בשירות התעמולה הפלסטינית הקוראת לפתיחת כביש 443 לתנועת פלסטינים, שמשמעה חזרת פיגועי הטרור לכביש 443. שיא הצביעות היא ש"בצלם" – המוחה על כך שכביש 443 הפך בעקבות פיגועי הטרור לכביש לישראלים בלבד – תובע הלכה למעשה שהכביש יהפוך לפלסטינים בלבד.

במקומון "העיר ערי מודיעין" של רשת שוקן שחולק השבוע לתושבי העיר כלול עלון תעמולה בסגנון קומיקס שכותרתו "443 לישראלים בלבד". העלון הופק בחסות "בצלם" והאגודה לזכויות האזרח בישראל, ומציג את מדינת ישראל כתוקפנית המתנכלת באופן שיטתי לחייהם של הפלסטינים האומללים וחסרי הישע, וכמדינת אפרטהייד:

מקור כביש 443 בימי המנדט הבריטי, ובשנת 1988, בעקבות האינתיפאדה הראשונה בה נרגמו מכוניות ישראליות ע"י פלסטינים, תוואי הכביש הוסט אל מחוץ לכפרים הערביים ולצורך כך הופקעה רצועה ברוחב של 150 מטר ואורך של 10 קילומטרים.

במשך שנים רבות נהנו מנסיעה בכביש 443 הן רכבים ישראלים והן רכבים פלסטינים. אך בשנת 2000 פרצה האינתיפאדה השניה, ועימם פיגועים חמורים נגד ישראלים בכביש שמקורם בעיקר בירי מרכב חולף, בהם נהרגו מספר ישראלים. בעקבות פיגועים אלה תושבי מודיעין והסביבה מיעטו לנסוע בכביש והעדיפו את כביש 1 ובהוראת מערכת הביטחון אוטובוסים הפסיקו לנסוע בו לאחר השעה 16:00. לאחר שאמצעים אחרים לא הצליחו להביא להפסקת פיגועי הירי נאסרה בשנת 2002 תנועת רכבים פלסטיניים בכביש 443.

mcity דיווח על תצהירו של אלוף גדי שמני לבג"צ שדן בעתירה שהגישה אשתקד האגודה לזכויות האזרח לפתיחת הכביש שוב לתנועת פלסטינים:

שמני מזכיר בתצהיר את נסיבות קבלת ההחלטה לסגור את הכביש, לפני מספר שנים. בהקשר זה הוא אומר כי "הכביש הפך לאחד המקומות המסוכנים והמאויימים ביותר לתנועה. היו בו פיגועי מטען, מחבלים מתאבדים, ירי, ידוי אבנים ובעיקר פיגועי ירי מרכב חולף. בפיגועים אלה נהרגו 5 ישראלים ונפצעו עשרות.

"לכביש 443 מאפיינים ייחודיים ואיומים חמורים", מציין האלוף שמני ומאז החלת האיסור לא היו בו פיגועי טרור. ומוסיף כי זהו צעד סביר, מאוזן ומידתי מול צרכי התושבים הפלסטינאים.

האגודה לזכויות האזרח טענה בעתירה כי מודבר באפליה פסולה:

"פעולת המשיבים להפקעת כביש 443 לצרכיה של אוכלוסיית מדינת ישראל בלבד איננה מהווה אך הפרה של אחד מהעקרונות הבסיסיים של דיני הכיבוש, אלא אף הפרה של אחד האיסורים הבסיסיים במשפט – האיסור על אפליה".

אתר "בצלם" טוען טענות דומות:

האיסור על נסיעת כלי רכב פלסטיניים בכביש 443 פוגע, אם כן, פגיעה חמורה בזכותם של התושבים הפלסטינים לחופש תנועה, ובעקבות כך גם ביכולתם לממש זכויות בסיסיות אחרות כגון הזכות לבריאות, הזכות לעבודה, הזכות לחיי משפחה וחברה והזכות לחינוך. הכבישים החלופיים שסוללת ישראל כתחליף לכבישים ראשיים פוגעים פגיעה נוספת בזכות הקניין של תושבי הכפרים באזור.

איסור זה גם נגוע באפליה גזעית המבוססת על מוצאם הלאומי של המבקשים לנוע בכביש, האסורה אף היא על-פי המשפט הבינלאומי.

אולם "בצלם" טוען את הטענה הבלתי תאומן הבאה:

אילו הייתה ישראל מעוניינת בתום לב רק בהגנה על חייהם של ישראלים הנוסעים בכביש, מבלי לספח אותו לשטחה, יכולה הייתה להגביל או אף לאסור את נסיעתם של ישראלים בכביש, תוך פיתוח כבישים ואמצעי תחבורה חלופיים בתוך שטחה שלה.

אתם הבנתם את זה? "בצלם" המוחה על כך שכביש 443 הפך לישראלים בלבד על מנת למנוע פיגועי טרור (הזוכים לאהדה רבה בציבור הפלסטיני) -  תובע למעשה כי כביש 443 יהפוך לכביש לפלסטינים בלבד, כפרס לטרור הפלסטיני נגד אזרחי ישראל. האם אין גבול לצביעות?!

מדוע עיתון "העיר" משווק את התעמולה הפלסטינית הזו לתושבי העיר שיפלו הקורבן הראשון אם כביש 443 יפתח לתנועת רכבים פלסטיניים?!

על האיפה ואיפה שמפגינים מנהיגי חד"ש בין רוצחים ערבים ליהודים.

ביום שבת צעדו בת"א מפגינים בראשות אנשי חד"ש ו"עיר לכולנו" דב חנין ויואב גולדרינג וח"כ ניצן הורוביץ ממרצ, לציון 42 שנה למלחמת ששת הימים, תחת הכותרת "גומרים עם הכיבוש – מתחילים לחיות". הנה אחד השלטים המלבבים מאותה הפגנה, "רוצחים במדים", המתייחס לחיילי צה"ל:

צילום: עופר עמרם, באדיבות YNET

המפגינים האשימו כמובן את "ממשלת ישראל סרבנית השלום" באחריות לכיבוש בשטחים, וכמובן שלא נתנו לעובדות לבלבל אותם. מלחמת ששת הימים פרצה לאחר שנאצר סגר את מצרי טיראן למעבר ספינות ישראליות, גירש את כוחות האו"מ מסיני, חתם על ברית צבאית עם ירדן, ומינה גנרל מצרי למפקד החזית המזרחית, לו הוכפפו הכוחות הירדניים. כך נוצר איום ממשי של פלישה לישראל ממזרח של כוחות משולבים במרחק 17 ק"מ בלבד מהחוף, שיכלו לבתר את ישראל לשניים, ובעקבות טבעת החנק שהוטלה על ישראל פרצה מלחמת ששת הימים.

ב-1993 חתמה ישראל על הסכם אוסלו והקימה את הרשות הפלסטינית מתוך מטרה להגיע להסדר קבע. אולם בספטמבר 2000, לאחר שערפאת חלב את הויתורים הישראלים עד תום, הוא פוצץ את ועידת קאמפ דייויד ופצח באינתיפאדה II. אשליות השלום נגוזו עם הלינץ' של ההמון הפלסטיני בשני חיילי צה"ל כפותים וחסרי אונים, כל זאת בחסות ובהשתתפות המשטרה הפלסטינית.

אתמול התבשרנו כי הפרקליטות החליטה סוף סוף להעמיד לדין את מבצעי הלינץ' בשפרעם, שהוציאו להורג את המחבל הכפות עדן נתן זאדה, לאחר שזה ביצע פיגוע ירי באוטובוס ורצח שלושה תושבים, פורק מנשקו, נכפת והיה בידי המשטרה שלא הצליחה לחלצו מהאוטובוס שהוקף ע"י ההמון הזועם. מתוך דיווח YNET:

הנאשמים שגילם נע בין 23-50 מואשמים כי נטלו חלק בהתפרעות ובתקיפת השוטרים. לשבעה מהם מיוחסים סעיפים של ניסיון רצח, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו והתפרעות שסופה נזק. לחמשת הנאשמים האחרים מיוחסות שלוש עבירות – תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר בשעת מילוי והתפרעות שסופה נזק.

ח"כ דב חנין מחד"ש כזכור השתתף במחאה נגד מעצר החשודים ולמיצוי ההליכים נגדם, ואף טען שלא בוצע לינץ' בשפרעם, וכך גם ראש חד"ש, מוחמד ברכה שהגיע לישיבת חירום מיוחדת בשפרעם בעקבות ההחלטה להעמיד את הרוצחים לדין צדק. מתוך דיווח YNET:

לכינוס הגיע גם ח"כ מוחמד ברכה מחד"ש, שאמר כי יש להרגיע את המערכת ולפעול לפתרון הנושא. "זו תחושה קשה כשמושיבים את הקורבן בתא הנאשמים. אם הפרקליטות היתה באה בניקיון כפיים גם כשהמפגע היה ערבי אז הייתי מבין זאת. לצערי אנו משלמים את המחיר של הפשע אותו ביצע טרוריסט יהודי". הוא הוסיף כי יינתן סיוע המשפטי למשפחות העצורים. עוד אמר ברכה, כי בכוונתו "לארגן מסע מחאה נגד האיפה ואיפה הנהוגה במדינה".

האיפה והאיפה אינה של הפרקליטות אלא רק של מנהיגי חד"ש הגזענים, שמגוננים על רוצחים ערבים, ומשקרים לציבור מבלי להניד עפעף. הפרקליטות העמידה לדין את יורם שקולניק, תושב הר חברון שרצח במרץ 1993 מחבל פלסטיני שניסה לבצע פיגוע בילדי ביה"ס בסוסיא, לאחר שהמחבל נוטרל מנשקו והיה כפות וחסר אונים, בדיוק כמו עדן נתן זאדה בשפרעם. שקולניק הורשע ברצח ונדון למאסר עולם.

שמאל גזעני זה חד"ש ו"עיר לכולנו".

השמאל אוהב לתייג את ליברמן כגזען, אך הגזענים האמיתיים מצויים בקרב חוגי השמאל האנטי-ציוני. חגיגות עצמאות נוסח חד"ש. 

יהודה בן מאיר, ממקימי מימ"ד, כתב השבוע ב"הארץ" דברי טעם:

לא הצבעתי בעבור אביגדור ליברמן מעולם וגם לא אצביע. חלק מעמדותיו המדיניות והפוליטיות אינן מקובלות עלי, ואינני מקבל את ניסוחיו בנושאים מסוימים. עם זאת, אני מתקומם נגד הדה-לגיטימציה שחוגי השמאל מנסים לעשות לליברמן ולכל מי שקשור עמו.

אינני סבור שיש לדרוש מאזרחי ישראל הערבים הצהרת נאמנות למדינה. מה שצריך הוא לדרוש מהם את מה שנדרש מכל אזרח יהודי, דרוזי או אחר, היינו נאמנות ללא סייג למדינת ישראל ולחוקיה. אך גם אם מותר, ואולי אף צריך, לחלוק על גישתו של ליברמן ולהסתייג מהתבטאויותיו בתחום רגיש זה – הן אינן הופכות אותו לגזען. ליברמן אינו פשיסט ואיננו גזען, והצגתו ככזה גורמת עוול לו ולמי שהצביעו בעבורו ומסבה נזק רב לישראל.

שלילת זכותו של העם היהודי למדינה משלו היא גזענות. חברי כנסת מסוימים ממפלגות ערביות מדברים ללא הרף על הזכויות של העם הפלסטיני, בהן מדינה משלו. באותה נשימה הם מסרבים להכיר בישראל כבמדינתו של העם היהודי ושוללים את עצם קיומו של עם יהודי בעל זכויות לאומיות. זו הגזענות בהתגלמותה. מי שזכאי לתואר גזען הוא ג'מאל זחאלקה, אשר נוסע לוועידת השנאה בז'נווה ומגדיר את עצמו "קורבן של האפרטהייד הגזעני של ישראל", בעודו מכהן כחבר כנסת בישראל.

כתבה אחרת ב"הארץ" מספרת על חגיגות יום העצמאות של המפלגות הערביות, בכלל זה של מפלגת חד"ש, התומכת ב"התנגדות" הפלסטינית, שהריצה את דב חנין לראשות עיריית ת"א:

בזמן שהמוני בית ישראל חגגו היום (רביעי) את יום העצמאות, ציינו בציבור הערבי ישראלי את "יום הנכבה". ח"כ מוחמד ברכה, יו"ר חד"ש, ביקר במהלך היום בשרידי הכפר ספוריה (ציפורי), שממנו באה משפחתו. הוא שב על הסיסמה הידועה ליום זה: "יום עצמאותם הוא יום הנכבה שלנו"

ברכה הכריז כי הכפרים ההרוסים ייבנו מחדש: "אצבעותינו מצביעות על ערימות האבנים או העפר. פה קרה מה שקרה, אבל היום נאמר – כאן יהיה מה שחייב להיות. ההיסטוריה אולי הזניחה את זכות השיבה, אבל אנחנו לא נזנח את הזכות הזו".

בראיון עם ארי שביט ב"הארץ" מפרט דב חנין כיצד יש לממש את זכות השיבה:

מה הדרך המעשית? לקלוט חצי מיליון פליטים? לקלוט מיליון?
ישראל תצטרך להיות מוכנה לקלוט פליטים. מספר לא מבוטל של פליטים.

ומה לגבי הפליטים הפנימיים? מה לגבי אותם פלסטינים שהם אזרחי ישראל אשר גורשו מכפריהם או ברחו מהם?
ישראל חייבת ליצור מערכת של הסדרים עם הציבור הזה. אנחנו מדברים על אוכלוסייה לא קטנה. אנחנו מדברים על אזרחי ישראל שלפעמים במרחק של טווח ראייה מהבית שלהם עומד המקום שהיה שלהם. יש פה בעיות שצועקות לשמיים. קח את אקרית ובירעם לדוגמה.
אתה אומר שצריך לקומם את אקרית ובירעם ולאפשר לתושביהם לשוב אליהם?
נכון.

ומן הסתם יש עוד עשרות ואולי מאות אקרית ובירעם שכאלה.
יש עוד כפרים ערביים שצריך לאפשר לאנשים לחזור אליהם ולהקים אותם. יש מקומות שבהם זה כבר בלתי אפשרי. על הכפר יושבת עיר. אבל במקומות שזה אפשרי צריך לאפשר. יכול להיות שזה נשמע קצת מאיים שהערבים יבואו ויקימו את הכפרים שלהם מחדש. אבל צריך לראות את זה בדיוק הפוך. צריך לראות את זה כסוג של תרופה. כהחלמה. כיצירה של דינמיקה אחרת.

חגיגות הנכבה של מוחמד ברכה וחבריו בספורי בשנה שעברה הסתיימו בתקיפת שוטרים, בכלל זה פציעתם של מפקד המחוז הצפוני של המשטרה ומפקד מרחב העמקים, מידוי אבנים. שימו לב לאגרופו הקפוץ של מוחמד ברכה בתמונה הבאה מאותו אירוע בו הוא התעמת עם השוטרים:

ח"כ ברכה מתעמת עם שוטרים ביום הנכבה אשתקד (צילום: חגי אהרון, באדיבות YNET)

דומה שהולך וקרב היום בו מוחמד ברכה ישלם את המחיר על ניצול מעמדו כח"כ על מנת לתקוף, להפריע לשוטרים במילוי תפקידם ולהסית נגדם את ההמון  – מדווח השבוע YNET:

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הודיע אתמול (יום ב') כי בכוונתו להגיש כתב אישום נוסף – בכפוף לשימוע – נגד יושב ראש סיעת חד"ש, חבר הכנסת מוחמד ברכה, בטענה שהכשיל שוטרים במילוי תפקידם.

האירוע התרחש בהפגנה בנצרת לפני כשנה וחצי, בעת ביקורו של שר הביטחון אהוד ברק. יו"ר העבודה הודה לתומכיו במפלגה שבחרו בו, ומחוץ למקום הכינוס הפגינו עשרות בני משפחותיהם של הרוגי מהומות אוקטובר 2000.

במקום גם נכחו פעילי חד"ש, בהם מזכ"ל המפלגה איימן עודה. במשטרה ביקשו לעצור את עודה בחשד להפרת הסדר. "צעקתי על מפקד התחנה ואמרתי לו שזה מעשה לא אחראי", טוען ח"כ ברכה. אך לפי המשטרה, "חבר הכנסת ניסה למנוע ממפקד התחנה לבצע מעצר, תוך שהוא קורא לו 'מטומטם, תסתום את הפה'". כך אמר ראש מפלג הונאה צפון, רב-פקד אהרון גלאור.

בעוד שבועיים צפוי ברכה לבוא לשימוע אצל היועץ המשפטי בגין כתב אישום קודם שאמור להיות מוגש נגדו. זה מייחס לח"כ תקיפה והפרעה לשוטרים בעת מילוי תפקידם בשלוש הפגנות שונות, שתיים מהן התקיימו בתל אביב במהלך מלחמת לבנון השנייה, והשלישית בבילעין. כעת הוא ייאלץ כאמור להתמודד עם אישום נוסף.

הפתגם המתבקש: כול כאלב ביג'י יומו.