בן דרור ימיני: לא מודה ולא עוזב
30 באפר', 2011
בן דרור ימיני לא מתמודד עם הטיעונים, לא מודה בטעות, לא מתנצל על הוצאת דיבתה של שופטת בישראל וגם לא עושה גוגל.
הפוסט האחרון שלי בכותרת “מעריב נגד חופש המידע” הצית מחדש את הדיון הציבורי על המתקפה הבוטה של בן דרור ימיני וקלמן ליבסקינד על השופטת רות רונן ופסיקתה בעתירת עמותת גישה – אשר דרשה כי משרד הבטחון יפרסם את המסמכים והנהלים השונים עליהם הוא נשען בבואו להחליט אילו סחורות הוא מתיר להכניס לרצועת עזה. בן דרור ימיני הגיב בתגובות לפוסט הנ”ל וכן פרסם בסוף השבוע מאמר נרחב בנושא זה במוספשבת של “מעריב” אשר התייחס ברובו למאמר של עוזי בנזימן שפורסם בעין השביעית לפני כשבועיים. בנזימן הזדרז לפרסם הערב בעין השביעית מאמר תגובה נוסף לימיני.
כפי שאפשר לקרוא בקישורים לעיל, בתגובותיו בבלוג ובטור שלו ב”מעריב” השבוע בן דרור ימיני כלל לא התמודד עם הטיעונים להלן שהעליתי בפוסט:
-
הכרעה בעתירה לפרסום מסמכים על פי חוק חופש המידע אינה “אקטיביזם שיפוטי” כטענתו של ימיני אלא בדיוק תפקידו של בית המשפט לפי חוק חופש המידע.
-
תפקידו של בית המשפט אינו לאמץ אוטומטית את עמדת המדינה כפי שמצפים ממנה עיתונאי “מעריב”, אלא לבחון את טיעוניה ונימוקיה של המדינה בהתאם לחוק.
-
המדינה לא נימקה בתשובתה לבית המשפט מדוע המידע הכלול במצגת “צריכת מזון ברצועה – קווים אדומים” הוא מידע רגיש שאסור לפרסום אלא הסתפקה באמירות סתמיות.
-
למרות שהמדינה לא נימקה מדוע דווקא המידע באותה מצגת הוא מידע רגיש שאסור לפרסמו (בניגוד לשלושת המסמכים האחרים שהמדינה ניאותה לבסוף לפרסם בעקבות העתירה למרות שתחילה טענה כי פרסומם יגרום לפגיעה בבטחון המדינה) – עיתונאי מעריב תמכו בעמדת המדינה באופן עיוור, במקום לתמוך בחופש המידע לציבור כפי שהיה מצופה מעיתונות. ימיני אף הגדיל לעשות כאשר כינה את עתירת עמותת גישה “עתירה מטורפת”.
-
עיתונאי מעריב השמיטו את העובדה כי הקרן החדשה לישראל לא נמנית עם רשימת הקרנות התומכות בעמותת גישה, אלא שימשה בסה”כ צינור להעברת תרומות פטורות ממס מארה”ב, וכי סך התרומות שהועברו באמצעותה לעמותת גישה בשנת 2009 הסתכם ב-$4,250.
-
טענת עיתונאי מעריב כי על השופטת רות רונן היה לפסול את עצמה מדיון בשל הסמיכות האידיאולוגית ושיתוף הפעולה בין עמותת גישה לבין הקרן החדשה לישראל (בה בעלה משמש דירקטור ותורם) נודפת ממקרטיזם וציד מכשפות.
-
ימיני הוציא את דיבתה של השופטת רות רונן כאשר כתב “אין מצב שהיא לא ידעה” בהתייחס לדבריה של השופטת כי לא היתה מודעת לתרומות שהועברו לעמותת גישה דרך הקרן החדשה לישראל, ובכך למעשה טען כי השופטת משקרת.
-
במקום להתייחס לגופם של הטיעונים של השופטת בפסק הדין (לאור התגובות בדיון הקודם דעתי היא שימיני כלל לא קרא את פסק הדין לפני כן), עיתונאי “מעריב” ביצעו מתקפת אד-הומינם בשופטת.
צריך מידה של גדלות רוח כדי להודות בטעות. דונלד בוסטרום, העיתונאי השבדי שהאשים את צה"ל בסחר באיברים של פלסטינים ועורר סערה בישראל, נסוג בו מעמדתו האנטי-ישראלית בעקבות ביקורו בישראל. ריצ’רד גולדסטון הודה כי “אם הייתי יודע אז מה שאני יודע היום, דו"ח גולדסטון היה מסמך שונה". תגובותיו לעיל של בן דרור ימיני מעידים כי הוא לא ניחן בגדלות רוח דומה.
הפילוסוף ארתור שופנאאור הציע הסבר מעניין לקושי של בני האדם להודות בטעותם:
"מדובר פשוט בשפלות הבסיסית החקוקה בטבע האדם. אם טבע האדם לא היה שפל ונקלה אלא נעלה עקרונות, הרי שבכל דיון לא היתה לפנינו שום מטרה מלבד גילוי האמת; לא היה לנו אכפת כלל ועיקר אם האמת המוכחת תומכת בדעה שהתחלנו להשמיע, או בדעה של היריב שלנו. דבר זה היה חסר משמעות בעינינו, או לפחות בעל חשיבות משנית לחלוטין.
אבל פני הדברים הם כאלה, שדאגתנו העיקרית היא לצאת צודקים. היוהרה המולדת שלנו, שמגלה רגישות במיוחד כשמדובר ביכולות האינטלקטואליות שלנו, לא תניח לנו להודות שהעמדה הראשונית שלנו שגויה, בעוד זו של יריבנו נכונה. הדרך לצאת מהקושי הזה היא לגבש תמיד עמדה מדויקת, ולשם כך על האדם לחשוב לפני שהוא מדבר.
אלא שאצל רוב האנשים, היוהרה המולדת מלווה בפטפטנות ובחוסר הגינות מולד. אנשים מדברים לפני שהם חושבים וגם אם אחרי זה הם מבינים שטעו, וכי מה שהצהירו היה מסולף, הם רוצים שייראה כאילו ההפך הוא הנכון. וכך, לטובת היוהרה, מה שאמת חייב להיראות כשקר, ומה שששקרי חייב להיראות כאמת."
השורות הבאות במאמרו של בן דרור ימיני במאמרו השבוע גרמו לי לפעור את פי בתדהמה:
“בארצות הברית התיר בית המשפט העליון, בפסק דין מכונן, לפרסם מסמכים הנוגעים למלחמת ויאטנם (“מסמכי הפטנגון”) שהגיעו לניו יורק טיימס. אלא ששום בית משפט במדינה דמוקרטית, לא כפה על הרשויות חשיפת מסמכים. יש הבדל תהומי בין השניים.”
לו בן דרור ימיני היה טורח לעשות גוגל פשוט (כפי שעמיתו קלמן ליבסקינד שלח את השופטת לעשות) הוא היה מגלה כמה קביעתו היא מופרכת, וכי במדינות דמוקרטיות, בכלל זה בארה”ב, בתי משפט בהחלט כופים על רשויות לחשוף מסמכים לפי חוקי חופש המידע – ראו למשל דוגמא 1, דוגמא 2, דוגמא 3. כידוע, בניגוד לבלוגרים, לבן דרור ימיני יש פטור מבדיקת העובדות 
כותרת מאמרו האחרון של בן דרור ימיני היא “חרפת התקשורת”. החרפה האמיתית בסיפור הזה היא של עיתונאי “מעריב” שהוציאו את דיבתה של שופטת בישראל שיישמה את חוק החופש המידע, מהסיבה הפשוטה שהמידע שהיא הנחתה לפרסם התבקש ע”י עמותה שפועלת למען זכויות אדם פלסטיניות.
אכן, בושה וחרפה.
פופולריות: 49% (ראו הסבר כאן)
____________________________________________________________
נהניתם מהפוסט הזה? אתם מוזמנים לשתף בו אחרים. ניתן להירשם כאן לקבלת פוסטים חדשים בבלוג ישירות לתיבת המייל שלכם או להתעדכן ב-RSS 
.
1 במאי, 2011 בשעה 8:49
יקי,לדעתי ניתן היה להדגים בצורה הרבה יותר משכנעת את הבעיתיות בדבריו של בו-דרור ימיני על ידי התמקדות בטעויות העובדתיות שהיו במאמריו, אשר נבעו מהבנת הנקרא, ואשר הביאו אותו להאשמות מופרכות. את הפרכת ה"עובדות" שעליהן הוא הסתמך כפי שעשיתי בתגובות למאמרך הקודם, בן-דרור הודה " למשה כהן. אתה צודק בתיאור העובדתי." אך בעליל לא עזב.
1 במאי, 2011 בשעה 11:59
יקי שלום,אני עוקב אחרי פוסט זה והקודם. בהחלט בלוג מעניין.דעתי שיש לפרסם את המסמכים, אבל הטעויות העובדתיות בפוסטים שלך וכן הטעויות השיפוטיות בפסק הדין הביאו אותי להגיב.1. ראשית, 3 הדוגמאות שהבאת על חשיפת מסמכים: האם לרגע חשבת שימיני נגד חשיפת כל מסמך ? הבאת דוגמאות על חוקי הפלות על כתובות – כאשר ימיני כתב במפורש שהוא מתייחס לכך ששום בית משפט לא חייב לפרסם מסמכים הנוגעים לניהול מלחמה. כלומר הטיעון שאתה מפעיל נגד ימיני אינו עניני כלל ומצטרף למתקפת ה "אד הומינום" הקלאסית שבה אינך מתמודד עובדתית עם מכלול העובדות2. הזהות הרעיונית והכלכלית בין גישה היא כל כך ברורה – אבל אתה מנסה להתעלם ממנה על ידי המתקדות בתרומות לשנת 2009 . גישה הוקמה ב 2005 . בראשית דרכה נתמכה בצורה מהותית על ידי הקרן החדשה. לאחר מכן בעקבות קבלת תרומות ממדינות זרות, קרנות זרות (בינהן קרן של ג'ורג סורוס, ממשלות באירופה) נראה שקופת הארגון אינה זקוקה עוד לכספים מהקרן – אבל שיתוף הפעולה (על כך בהמשך) והזהות הרעיונית – ברורות. די בכך שגישה קיבלה כספים כל שהם (ובוודאי הסכומים הגדולים יותר ב 2005 2006 ) כדי להשתית ראייתית את הקשר בין הקרן החדשה לגישה.3. גישה וארגוני הקרן פועלים במשותף – כל אחד בתחומו אבל במשותף – במגוון תחומים: ראשית יש בגצ"ים, למשל בקשות לחופש מידע, בקשות לטיפול רפואי (כביכול) של תושבי עזה שם עתרה גישה לבית המשפט בבאר שבע (שזרק אותם בהסתמך על פסיקת בג"ץ) – יחד עם רופאים לזכויות אדם.(ארגון של הקרן). בנוסף יש כמובן את דו"ח גולדסטון – שם כיכבו עמותות הקרן (כולל גישה), המאבק נגד חקירת עמותות זרות (גישה שלחה את המכתבים בשם כל ארגוני הקרן שהתנגדו לחקירה), הופעה משותפת בועדת טירקל ועוד ועוד ועוד – הקשר הישיר, כספי ורעיוני של גישה לארגוני הקרן ברור ואינו ניתן להכחשה – אבל אני בטוח שתנסה.4. אם עוד יש ספק לגבי הקשר הזה – הוא היה צריך להיות מוסר במסמך שאותו הגישה המדינה לשופטת. מדובר בבג"ץ מהותי בנושא עזה הקרוי בשם "בג"ץ אל בסיוני – שם טענו עורכי הדין של גישה (שרי באשי וקנת מן) בשם 7 ארגונים של הקרן החדשה (בצלם, עדאללה, רופאים ועוד) . כל מי שקורא את העמוד הראשון של פסיקת בג"ץ זו חייב לראות את הקשר בין גישה לקרן החדשה.טוב אני אעצור כאן ואתן לך השדמנות להשיב.בברכה,גדעון
1 במאי, 2011 בשעה 12:18
משה, כל אחד מאוהב בטקסט של עצמו
גדעון,
1. קרא שוב את הטקסט של ימיני – הוא טען שאף בית משפט במדינה דמוקרטית לא כפה על הרשויות פרסום מסמכים. נקודה. לא דובר על מסמכים הנוגעים לניהול מלחמה.
2. אתה מוזמן לגבות את טענתך שעמותת גישה "נתמכה מהותית" על ידי הקרן החדשה לישראל בשנים קודמות. אני בדקתי את אותו דוח שקלמן ליבסקינד התייחס אליו במאמרו, ומצאתי כי לא מדובר כלל בתמיכה של הקרן החדשה לישראל, אלא במתן אפשרות לתורמים בארה"ב לבצע תרומה פטורה ממס דרך הקרן החדשה לישראל, וכי תרומות אלה הסתכמו בסה"כ ב-4,250 $.
3. שיתוף הפעולה שתיארת בין העמותות בוודאי שאינו סיבה לשופטת לפסול את עצמה מדיון בתיק וזהו בדיוק המקרתיזם שאני מדבר עליו. קרא את הסעיפים בחוק המתייחסים לנסיבות בהן שופט צריך לפסול את עצמו כפי שציטט ח"כ מיכאל בן ארי בדרישתו (המופרכת) להשעות את השופטת רות רונן.
1 במאי, 2011 בשעה 14:28
יקי,חשבתי שיש בסיס לדיון עובדתי איתך.אני רואה שטעיתי.זה שבן ארי קופץ כמו חמור עדיין לא מוריד מהקשר הברור שבין גישה לבין הקרן החדשה.סרוב שלך להכיר במציאות זו לא מאפשר לנו להמשיך את הדיון. אתה יכול להמשיך לתקוף כמיטב יכולתך (ולא התייחסתי לטענה המופרכת בעליל שלך שבן דרור ימיני הוא באופן גורף נגד חופש המידע)אני חושב שדי היה ב עובדות שהבאתי ובתגובותיך כדי להראות את ההטיייה שממנה אתה פועל. בהחלט הייתי מוכן לנסות לשכנע אותך ואחרים לגבי דעות וגם להשתכנע מדעותיך שלך – אבל כאשר את הבסיס העובדתי לכך שיש קשר בין גישה לארגוני הקרן (קשר שאולי היה אמור להיות ידוע גם לשופטת שיושבת לדון בכזה תיק – בפרט שבעלה איש מרכזי בקרן החדשה) אתה שולל – אזי אתה הופך את כל מה שטענת עד כה למגוחך.אני לא חושב שכל מה שבן דרור ימיני כתב בהכרח צריך לקבל – אבל הטיעונים שלך הם ברמה ירודה ביותר – אינך מסוגל אפילו לתאר את העובדות נכון.
1 במאי, 2011 בשעה 20:18
גדעון,טיעוניך רהוטים מנומקים.יישר כח על תגובותיך המשובחות.יישר כח גם לבן דרור ימיני העיתונאי האמיץ אשר מדליק אור חושף באפילת השיפוט המוטה שיש כיום בבתי המשפט בישראל.
1 במאי, 2011 בשעה 20:34
אבי תודה, ראה תגובתי בדף הקודם.
2 במאי, 2011 בשעה 0:45
גדעון, אתה יכול לחזור כמה פעמים שאתה רוצה על "הקשר הברור שבין גישה לבין הקרן החדשה", אולם הסמיכות האידיאולוגית והשת"פ בין שתי ישויות שונות אלה אינן מהוות כלל סיבה לשופטת לפסול את עצמה מדיון בעתירה.
להלן הסעיפים בחוק המגדירים מתי שופט צריך לפסול את עצמו מדיון (ותודה לח"כ מיכאל בן ארי שציטט סעיפים אלה עבורנו
):
"שופט לא ישב בדין אם מצא מיוזמתו או לבקשת בעל דין כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".
"שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה: (1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת (2) יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו"
מכיוון שאף אחד מהסעיפים הנ"ל בחוק אינו מתקיים במקרה דנן, לא היה על השופטת לפסול את עצמה מדיון, וכל הטענות על כך הן בבל"ת.
2 במאי, 2011 בשעה 7:59
יקי כמו שציטטת "נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט"החשש קיים אחרת לא היינו מנהלים את הדיון.כמו שאמרתי, קשה לי לדיין איתך דיון כאשר אינך מוכן להודות שיש בין הקרן החדשה לבין ארגון גישה קשר ממשי. כמובן שכל מי שקורא את הדף הראשון של בג"ץ אל בסיוני (בג"ץ שהוגש לשופטת ולכן היתה חייבת לקרוא אותו) רואה בעמוד הראשון את רישמת הארגונים:http://gisha.org/UserFiles/File/LegalDocuments/fueloct07/court_dicision_3_1_08.pdfhttp://d989594.sync490.syncore.co.il/item.asp?lang_id=he&p_id=167כנ"ל בג"ץ נוסף 4258/08 בשני המקרים עורכי הדין שיצגו את ארגוני הקרן החדשה שהגישו את הבג"ץ (רופאים לזכויות, בצלם, עדאללה, גישה, המוקד לזכויות, הועד נגד , אל חק ) היו מנכ"ל ויו"ר ארגון גישה שרי באשי וד"ר קנת מן.לפיכך (ובהתאם לשאר הנקודות שהועלו לעיל) הקשר בין הארגונים של הקרן לארגון גישה (אשר נתמך כספית בידי הקרן החדשה) ברור. העובדה שבעלה של השופטת בעל תפקיד מרכזי בקרן החדשה ובהקצאת הכספים שלה גם היא ברורה.כמובן שהטענה שלך על "רווח כספי" אינה ענינית כאן – איש לא טען שהשופטת או בעלה קיבלו כסף, הפוך הוא: התא הכלכלי המשותף של השופטת ובעלה תרם לעמותה שמעבירה כספים שחלקם מגיעים לגישה. שים לב שאפילו דוברת בתי המשפט לא ניסתה להכחיש את קשר בין הארגונים אלא רק ציינה כי הכספים נתרמו מ"חשבונו הפרטי" של בעלה. אני מציע שתבדוק (בין היתר בפסיקותיה של השופטת רונן עצמה) את משמעות הביטוי משק כלכלי משותף (בין בני זוג) : "הכוונה במושג זה היא לניהול כלכלי של יחידת מגורים משותפת. ניהול משק בית משותף"לגבי ניגוד אינטרסים – או חשוב יותר מראית עין, חשש שקיים ניגוד אינטרסים.החוק שציטטת קובע במפורש שהשופט צריך לעשות זאת מיזמתואבל מעבר לחוק יש פסיקות ופרושים ולכן ממליץ שתקרא את פסקי הדין שמוזכרים בהנחיית היועץ המשפטי כאן:http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/9D62CA76-AA21-4EB7-B406-DE368D2469CA/0/91100.pdfבפרט אני מציע שתתיעץ עם ספרו של
מ' שמגר, "על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע",
עמודים 114-116 .ובסופו של דבר אמר את מה שיש להגיד בנשוא זה האיש שאתה מתקיף, ואשר אינני שותף לכל דעתו בנושא זה – אבל בהקשר של ניגוד האינטרסים הוא מתאר נכון:"כשמדובר בניגוד אינטרסים, אין צורך בשום הוכחה להשפעה. יש צורך רק, ואך ורק, בחשש שכזה ובמראית עין." http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=2393אוסיף, כי גם אם בסופו של דבר יקבע כי לא היה ניגוד ענינים הרי הפרוצדורה שבה על השופטת לידע את הצדדים על הקשר בין בעלה לבין הקרן החדשה – לא בוצעה ובכך למעשה לא קיבלו הצדדים את המידע שהיה דרוש להם – בפרט כשמודבר בנושאי "חופש המידע" אי השקיפות בהקשר זה זועקת.העובדה שקשרים בין תרומות לארגונים לבין הטיות (אפילו תת מודעות) בהחלטות שופטים מוצאת את ביטוייה גם אצל גדול מקטרגיו של ימיני – עוזי בנזימן שכותב (בלי שום ביסוס עובדתי להעלות טיעון זה – אך זה מצביע על החששות מפני ניגוד ):"ימיני מציין לשבח פסק דין שנתנה השופטת רחל ברקאי מבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, שדחתה בקשה של תושב רצועת עזה להתגורר ביהודה ושומרון. ושוב מתעוררת תהייה: לשיטתו של ימיני, מי לידנו יתקע שהשופטת ברקאי חפה מהטיות? מה אנחנו יודעים על תרומותיהם הכספיות של בני משפחתה הקרובים?"ומכאן אנו למדים שמערכת הרוצה לזכות באמון המחודש של הציבור ראוי לה שתקפיד על קלה כחמורה בענינים שבהם נוצרת מראית עיין של משוא פנים.
2 במאי, 2011 בשעה 17:09
הדיון הזה מתחיל לחזור על עצמו. אני מפנה אותך למה שכבר כתבתי בפוסט הקודם:
ימיני וליבסקינד עושים קפיצת ענק בין הקרן החדשה לישראל/עמותת חותמים מחדש לבין עמותת גישה. לו בעלה של השופטת היה חבר בהנהלת עמותת גישה או תורם משמעותי לעמותה זו כנראה שהיה על השופטת לעשות גילוי נאות ולפסול את עצמה מדיון בעתירה. אולם מדובר בשתי ישויות שונות לחלוטין, הקרן החדשה לישראל אינה נמנית כלל ברשימת הגופים התומכים בעמותת גישה, והקשר הכספי ביניהן מסתכם בכך שכאשר תורמים מארה”ב מבקשים לתרום תרומה פטורה ממס לעמותת גישה, מוצעת להם האפשרות לעשות זאת דרך הקרן החדשה לישראל, המשמשת צינור להעברת הכסף.
ימיני וליבסקינד מפקפקים באמיתות דבריה של השופטת שמסרה לא היתה מודעת לתרומות לעמותת גישה שהתקבלו מהקרן החדשה לישראל. במטרה לערער על אמינות דברי השופטת מתייחס ליבסקינד לפסק דין בעתירה שהגישה “גישה” יחד עם עמותות אחרות שנתמכות על ידי הקרן החדשה לישראל – פסק דין אליו הפנתה המדינה בתשובתה לעתירה. לשיטתו של ליבסקינד, עצם הסמיכות האידיאולוגית ושיתוף הפעולה בין הגופים שחלקם נתמכים ע”י הקרן החדשה לישראל מעידים שטענת השופטת על כך שלא ידעה על התרומות היא “תמוהה” (ליבסקינד זהיר יותר בלשונו מאשר ימיני). כתיבה כזו מדיפה לטעמי ניחוח של מקרטיזם וציד מכשפות.
כאמור מכיוון שאף אחד מהסעיפים בחוק לפסילת שופט אינו מתקיים במקרה דנן, לא היה על השופטת לפסול את עצמה מדיון, וכל הטענות על כך הן בבל"ת.
נראה לי שהדיון מוצה. תודה לכולם על תרומתם לדיון.
2 במאי, 2011 בשעה 20:52
אני מבין שיש לך בעייה עם העובדות:1. בשנים שגישה הוקמה היא קיבלה מהקרן החדשה עשרות אלפי שקלים. מציע שתבדוק את דוחות הקרן החדשה מ 2005 2006 2007 2008 2009. בדו"ח של 2008 מופיעים סכומים של כמעט 100,000 ש"ח . אין בכלל ויכוח לכך שקיימת תשתית ראייתית ברורה לכך שכספים של הקרן החדשה משמים את ארגון גישה – כספים שחלקם נתרמו על ידי התא המשפחתי המשותף של זאב ברגמן והשופטת רות רונן. (סלח לי אם אינני מקבל את השטות של דוברת בתי המשפט : "מחשבונו הפרטי" – הנקודה המהותית היא שהם מנהלים כלכלית משק בית משותף ולכן אין משמעות לשאלה מאיזה חשבון יצא הכסף)2. מעבר לכך גישה שותפה מלאה עם שורה של ארגונים אחרים של הקרן בפעילויות שונות – כולל הגשת בגצ"ים שבהם ראשי גישה (מנכ"ל יו"ר) יצגו עמותות אחרות של הקרן.3. מעבר לכך גישה עמותות אחרות של הקרן שיתפו פעולה בקשר לדו"ח גולדסטון והחקירות שבאו בעקבוציו.4. כאשר בעלה של שופטת נושא משרה בכירה בארגון שמעורב בכל כך הרבה בגצי"ם בהקשר של עזה והתנאים ההומניטארים בה – היא היתה חייבת לגלות זאת למתדניים.להזכירך יקי אנחנו דנים כאן בשאלה של "חופש מידע" שבבסיסה עומדת שאלת השקיפות.לסיכום – אני לא מתפלא שכאשר מאתגרים אותך עם עובדות אתה בורח לסיים את הדיון. ועדיין לא נכנסנו כלל לשאלות המשפטיות שבהן טעתה השופטת – שהיא דרך אגב עילוי משפטי אשר אין לי הסבר כיצד כאלו טעויות משפטיות יצאו תחת ידה.למרות כל הטעויות אני סבור שאת המסמכים יש לחשוף. מי שיקרא את הפרוטוקלים של המשפט יראה שכנראה יש מקום לפחות לכאורה לפתוח בחקירה פלילית נגד חלק ממי שהעידו שם בשבועה ומצרו תצהירים – וזאת כדי לוודא האם אכן המידע הראשוני הלא נכון שנמסר מקורו בטעות בתום לב.בקיצור יש הרבה בתיק הזה ואני בטוח שעוד נשמע עליו.
2 במאי, 2011 בשעה 22:38
גדעון, אינני יודע באיזה דוחות אתה מעיין. הסתכלתי באתר הקרן החדשה לישראל ומופיעים שם הסכומים הבאים:
2009 – 4,250$
2008 – 19,700$
2007 – 900$
2006 – 15,000$
2005 – 276$
כאמור לא מדובר בכספים שהקרן החדשה החליטה להקצות לעמותת גישה (הקרן החדשה לישראל אינה נמנית כאמור עם רשימת הקרנות התומכות בעמותת גישה), אלא מדובר בתרומות לעמותת גישה שהתקבלו מתורמים בארה"ב, אשר על מנת להינות מפטור ממס הם התבקשו ע"י עמותת גישה להעביר את התרומה דרך הקרן החדשה לישראל, אשר תרומה לה בארה"ב מוכרת לצרכי מס.
שאר הנושאים בתגובתך כבר מוצו בדיון, ואיני מתכוון לחזור ולדוש בהם עד זרא.
3 במאי, 2011 בשעה 8:06
הידע שלך בעובדות שלא פורסמו לעולם לגבי כיצד הקרן החדשה מעבירה כספים – והחלטות שלה לגבי האם להעביר כספים מרשימות. אני חושב שראוי לקבל ממך גלוי נאות על כיצד מגיע המידע הזה לידייך.כפי שאpaר לראות מהרשימה שלך – הקרן החדשה תרמה סכומים נכבדים מאוד לגישה.כאמור – התשתית הראייתית לקרש הכספי הוכחה – ברשימה שלך לעייל ולכן אפשר כעת לעבור לתחומים נוספים:הזהות האחרת בין פעולות שאר ארגוני הקרן (שיתוף הפעולה בנושא גולדסטון, בגצי"ים בנושאים הומניטארים לעזה, ההתנגדות לחקירת גולדסטון – כאשר גישה ריכזה את התשובה של ארגוני הקרן – הרכב רשימת החותמים הרי ברור כשמש:http://gisha.org/index.php?intLanguage=4&intItemId=1948&intSiteSN=85
על החתום:
האגודה לזכויות האזרח בישראל
במקום – מתכננים למען זכויות תכנון
בצלם – מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע
הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל
יש דין – ארגון מתנדבים לזכויות אדם
המוקד להגנת הפרט
מוקד סיוע לעובדים זרים
מחסום Watch
מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל
עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל
עיר עמים
קואליציית נשים לשלום
קו לעובד
רופאים לזכויות אדם – ישראל
שוברים שתיקה
קריאה משותפת של ארגוני הקרן לנתניהו לחקור את עופרת יצוקה: http://gisha.org/UserFiles/File/HiddenMessages/PMLetterHeb.pdfמנכל"ית גישה והיו"ר שלה מייצגים את ארגוני הקרן בבג"ץ ראה עמוד ראשון כאן – http://www.gisha.org/UserFiles/File/Legal Documents /fuel and electricity_oct_07/english_docs/response_27_11_07_no_detail.pdfוכן עוד ועוד ועוד – הקשר הוא ברור.מכאן, לאחר שאת הקשר הוכחנו מעל לכל ספק ניתן לעבור לדון בנושאים החשובים יותר:מה היה על השופטת לעשות בידיעה שבעלה בכיר בקרן ו "גישה" מופיעה לפניה ?
4 במאי, 2011 בשעה 1:58
גדעון, המידע על מקור התרומות ולכך שהקרן החדשה היוותה רק צינור לתרומות לגישה מארה"ב: מידע זה בהחלט פורסם בעבר – קרא שוב את הפוסט הקודם שלי ואת הקישורים בו. רשימת התרומות הנ"ל מראה כי התרומות לגישה מארה"ב שעברו דרך הקרן החדשה לישראל מסתכמים בממוצע ל-$8,000 לשנה. זה לא "סכומים נכבדים" כדבריך אלא סכום אפסי, במיוחד עבור קרן כמו הקרן החדשה לישראל שמנהלת תרומות בהיקף של 26 מיליון דולר בשנה, עבורה סכום זה מהווה 0.3 פרומיל מההכנסות.
הטענה כי השופטת רות רונן היתה צריכה לפסול את עצמה מדיון בתיק בגלל שבעלה חבר בהנהלת הקרן החדשה לישראל (כאמור גוף נפרד מעמותת "גישה") היא בבל"ת – וכפי שהמחשתי לעיל הסעיפים הרלבנטיים בחוק לפסילת שופט לדיון בתיק אינם ישימים כאן כלל.
הדיון מוצה.
שמתי לב שחשוב לך לומר את המילה האחרונה, אז שיהיה לך לבריאות.
4 במאי, 2011 בשעה 6:53
גדעון, אנחנו מתקדמים בדיאלוג. זה יפה. התחלת מזה שהקרן תרמה "רק " כ $4000 דולר ועלינו לסכומים גבוהים פי 10 . חישובים על אחוזים מתוך תקציב הקרן הם יפים אך חסרי משמעות. מה שחשוב זה שהקרן תומכת בגישה – ואת זה אתה ממשיך להחיש, טוען טענות שלא פורסמו לגבי "מדובר רק בהעברת כספים לצרכי זיכוי מס" (ביקשתי שתיתן גלוי נאות – מאיפה יש לך את המידע )ניסית להציג איזו מערכת "עובדתית" בשני הפוסטים שלך מול ימיני – אבל כשלת לגמרי ואני יכול להביא לך עוד מראי מקום שמראים על הקשר הישיר בין גישה לקרן החדשה – קשר שאותו אף אחד אינו מכחיש – פרט לך.לסיכום: יצרת איזה ברווז לגבי ימיני/ליבסקינד שגם אם טעו ואכן יש לשחרר את המסמך צדקו בקשר לאי הנאותות, חוסר השקיפות של מערכת בתי המשפט.התנהלות המערכת המשפטית – כמו זו של העיתונות ששותקת בנושא זה – היא התנהלות שצריכה להדאיג כל מי שהדמוקרטיה באמת יקרה בעיניו. זה נושא הרבה יותר עקרוני משאלת המסמך.והרי אתה מיימר לכתוב בשם הדמוקרטיה – בעיניך מעריב הוא זה שנגד חופש המידע – בעוד אתה, כאשר מידע ברור על הקשר בין גישה לארגוני הקרן החדשה (קשר שאינו רק כספי – אבל הרי לטענות הלא כספיות סירבת כלל להתייחס) מעדיף לעצום עיניים - ממש פאר הדמוקרטיה. ניסיתי לפתח איתך דיאלוג אבל העדפת לנסות להתייחס רק לנושא אחד (שבו טעית בסדר גודל של 10) ואינך מסוגל כלל להתייחס לשאלות הגדולות יותר – גם לגבי הקשר של גישה לארגוני הקרן וגם לנאותות פעולות מערכת המשפט.
4 במאי, 2011 בשעה 11:29
יקי שלום,אני קוראת בעונג את הבלוג, אולם בפוסט האחרון שלך הצלחת לבלבל אותי לחלוטין.כתבת: "
עיתונאי מעריב השמיטו את העובדה כי הקרן החדשה לישראל לא נמנית עם רשימת הקרנות התומכות בעמותת גישה, אלא שימשה בסה”כ צינור להעברת תרומות פטורות ממס מארה”ב, וכי סך התרומות שהועברו באמצעותה לעמותת גישה בשנת 2009 הסתכם ב-$4,250.'מתברר כעת, ושוב על פי בדיקתך אני מאמינה לך, שהסכומים שהועברו מהקרן החדשה ל"גישה" הם לא מה שכתבת בתחילה אלא סכומים גבוהים בהרבה.כפי שראיתי כאן בהערות שכתב גדעון בל יש קשר בין שאר עמותות זכויות האדם שנתמכות על ידי הקרן החדשה לישראל לבין ארגון גישה. גם באתר גישה מצאתי דו"ח שבו הארגון מודה לקרן החדשה על תרומתה הנדיבה לפעילות הארגון.מדוע אתה ממשיך לטעון שאין קשר כאשר המציאות תופחת על פניך. אתה מזכיר לי רבות את האיש הלט מציאותי אשר הבלוג שלך נקרא על שמו. אולי תכיר בעובדות שהוצגו בפניך במקום לטעון שהעיתונאים והמגיבים הם אלו שטועים ?
4 במאי, 2011 בשעה 14:10
סמדר,תודה על מילותיך האמיצות והאמירה הברורה.אכן חיפשתי באתר גישה ומצאתי את המסמך שבו גישה מודה ל"קרן החדשה לישראל" על תרומתה הנדיבה לפעולות גישה.כפי שהראיתי לעיל – הקשר הרעיוני והאופראטיווי בין הקרן לגישה ברור גם ללא התרומות הכספיות השנתיות.כעת כאשר הובהר מעל לכל ספק הקשר שבין "גישה" ל שאר ארגוני הקרן ניתן לעבור לדיון בנושא שמן הסתם יקי שימש כ gate keeper כדי למנוע את הדיון בו:כיצד יתכן ששופטת מחוזית שבעלה קשור לארגון "גישה" אינה יודעת על הקשר ?אמונים עלי דברי השופטת ש"לא ידעה" ולכן הדיון צריך להיות בשאלות: 1. האם היתה כבוד השופטת רונן אמורה אמורה לדעת על הקשר בין גישה להעלה זאב ברגמן ?2. האם היה עלייה לברר את הקשר הזה ?3. מדוע נמנעה מלברר את הקשר בין הקרן שבניהול בעלה (והמקבלת כספים מהתא המשפחתי המשותף) לבין אחת ממאות העמותות הנתמכות על ידי הקרן ?
4 במאי, 2011 בשעה 15:15
סמדר, התייחסתי בפוסט הנ"ל לתרומות לעמותת גישה שהועברו דרך הקרן החדשה לישראל בשנת 2009 של הקרן החדשה לישראל, שכן זהו הדוח הכספי אליו התייחס קלמן ליבסקינד בכתבתו. לא חל שום שינוי בסכום זה, והפיסקה שציטטת מהפוסט נותרה מדוייקת.
את מוזמנת לספק ציטוט קישור לדוח בו עמותת גישה מודה לקרן החדשה על "תרומתה הנדיבה לפעילות הארגון". תני לי לנחש: בניגוד לרושם בתגובה שלך אין מדובר כלל בהתייחסות לתרומה כספית, משום הקרן החדשה לישראל לא תרמה מעולם לעמותת גישה אלא רק שימשה צינור להעברת תרומות פטורות ממס מתורמים בארה"ב…
4 במאי, 2011 בשעה 16:22
יקי אי אפשר לטעון לדיוק כאשר בשורה אחת אתה טוען שהקרן לא העבירה כסף או שהעבירה "רק $4250 " ופתאום מתברר שהסכום גדול פי 10.זה לא נקרא דיוק. זה נקרא טעות ב 1000% .אבל באמת העניין הכספי מוצא. צריך לשאול את השאלות:1. האם היתה כבוד השופטת רונן אמורה אמורה לדעת על הקשר בין גישה לבעלה זאב ברגמן ?2. האם היה עלייה לברר את הקשר הזה ?3. מדוע נמנעה מלברר את הקשר בין הקרן שבניהול בעלה (והמקבלת כספים מהתא המשפחתי המשותף) לבין אחת ממאות העמותות הנתמכות על ידי הקרן ?
4 במאי, 2011 בשעה 18:22
התרשמת מאוד מהטיעונים הבלתי מנוצחים של גדעון.
6 במאי, 2011 בשעה 12:19
בן דרור ימיני לא רק שלא עוזב – אלא לא מרפה. סוף סוף הוא מכוון את מילותיו אל המקום שבו נמצאות מירב הבעיות – לא השופטת רונן עצמה, שהיא רק בורג קטן שטעה – אלא למערכת שמגבה אותה ומסרבת להתמודד עם הבעייה שנוצרה.בתוך כך הוא עונה ל(חלק מן) הטענות שהועלו כאן.
10 במאי, 2011 בשעה 21:19
יקי שלום,
העובדות כפי שניסית להציגן – במקומות אחרים נראה כי מראים אחרת:
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=scoops1&om=27075&omm=12&viewmode=
11 במאי, 2011 בשעה 0:09
אין בקישור הנ"ל שום מידע חדש אודות הפרשה הנ"ל – אלא רק מגיבים מתלהמים באתר רוטר שמוציאים את דיבתה של השופטת עם ביטויים כגון:
" השופטת בשירות החמאס, רות רונן, הנה שקרנית מועדת "
"השופטת משקרת במצח נחושה בנוגע לניגודי עניינים"
"השופטת השמאלנית ואוהבת הערבים"
"[על שופטי ישראל]: יש לנו עסק עם כנופיה שהשתלטה על המדינה"
"מצווה מדאורייתא ומדרבנן לדפוק ולחשוף ולהוקיע ולבזות ולהמאיס ולהשניא את הדרעקים שבינינו, את המוייסרים למיניהם, את השטינקרים, את האנטי ציונים, את הקאפואי"
"חולרות שמנסים לחסל אותנו מבפנים"
"החונטה הרקובה והאנטי ציונית"
"יש לבצע מהפך בכל מוסדות השלטון מהם נימצאים הגרורות השמאלניות הקיצוניות"
"לחשוף, להוקיע, להסביר לציבור איזו סכנה איומה הם מהווים לחייו ולחיי ילדיו."
"המיקרובים מהשמאל הקיצוני תומך החמאס הם סכנה אמיתית לחייו ולחיי ילדיו"
"ככל שנשניא את הבוגדים האלה על הציבור, ככל שנהפוך אותם למוקצים, שנואים, מבוזים, מנודים, מתועבים, מבודדים ובלתי לגיטימיים – כך היכולת שלהם להזיק תפחת ובמקביל נוכל להצר עוד ועוד את צעדיהם."
איזו תת רמה…
11 במאי, 2011 בשעה 6:36
כשאני לוחץ על הלינק – אני מגיע לתרומה ענקית של הקרן החדשה לגישה – כך ששוב הצלחת להתעלם מהטעויות העובדתיות שלך ולהאחז בדברי הימין המתלהם.אם יש בדברים מסוימים משום הוצאת דיבה – אזי יש דרך לגשת ולתבוע על כך. לטעון שמשהו הוא דיבה בלי להגיש על זה תביעה – זה כמו ביבי.
11 במאי, 2011 בשעה 12:30
עיין בתגובות לעיל ותראה תגובה שלי מתאריך 2 למאי בה הבאתי את נתוני התרומות לעמותת גישה בשנים 2005-2009 והסברתי את ההקשר שלהן – על כן אין בקישור שהבאת לאתר רוטר שום תרומה לדיון מלבד התגובות המתלהמות של מגיבי אתר רוטר.
סעיף 255 לחוק העונשין קובע:
"האומר או כותב דבר על שופט או דיין לענין כהונתו בכוונה לפגוע במעמדו, או מפרסם דברי גידוף נגד שופט או דיין כדי להחשיד או לבזות את דרכי השפיטה, דינו – מאסר שלוש שנים"
אני תוהה מתי תפקע סבלנותה של הנהלת בית המשפט כלפי דברי הבלע בגנות שופטי ישראל הנכתבים באתר רוטר בניגוד לחוק, והיא תחליט לנקוט צעדים נגד המגיבים ונגד הנהלת אתר רוטר שאינה מוחקת תגובות אלה.
11 במאי, 2011 בשעה 14:46
יקי אולי אצלך זה אחרת אבל התכוונתי ללינק הזה שסותר את דבריך לעיל. אולי תודה בטעות כדי שנוכל לדון בשאלות היותר עקרוניות ?http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=scoops1&om=27075&omm=12&viewmode
11 במאי, 2011 בשעה 15:17
גדעון , ניכר כי אתה מתקשה בהבנת הנקרא. הלינק שסיפקת מצטט בדיוק את אותו נתון שהבאתי בתגובה שלי לעיל מתאריך 2 למאי, ועל כן בוודאי שהוא אינו סותר את דברי. בנוסף כולל הלינק שסיפקת דברי גידוף נגד השופטת רות רונן במטרה להחשיד או לבזות את דרכי השפיטה , וזאת כאמור עבירה על פי חוק העונשין.
11 במאי, 2011 בשעה 16:09
בא נסכים שלא להסכים ונעבור הלאה.מצ"ב עדות ארגון גישה בפני ועדת טירקל. מוזכר שם בג"ץ בסיוני שהוגש בידי 8 ארגוני הקרן החדשה. (כולל כמובן ארגון גישה) עוד כמה ארגונים עזתיים.ההגנה בתביעת גישה הפנתה את השופטת אל מסמך זה – למרות שלא היה צורך בכך. כל מי שמתיימר לפסוק משהו בעניין עזה חייב להכיר פסיקה זו של בג"ץ.כבר בעמוד הראשון של הבג"ץ רשומים כל הארגונים (ארגוני הקרן – אולי תטען שהופטת אינה מכירה אותם – אבל תרשה לי להטיל ספק שהיא לא שמעה על בצלם, עדאללה, רופאים לזכויות אדם , המוקד ועוד… ) – כאשר ארגונים אלו מיוצגים על ידי קנת מן (יו"ר גישה) ושרי באשי (מנכלי"ת גישה).איך זה לא הדליק אצל השופטת את נורת האזהרה המתבקשת שגם גישה הוא ארגון הנתמך בידי הקרן החדשה ????
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"Table Normal";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";}
אלוף (במיל.) עמוס חורב: ע"י הגורם השולט בעזה.
עמותת גישה, עו"ד תמר פלדמן: אם הכוונה לחמאס, לא רק ע"י גורמי חמאס.
אלוף (במיל.) עמוס חורב: מי שולט בעזה?
עמותת גישה, עו"ד תמר פלדמן: אנחנו מדברים על התקופה של 2005 ו-2006. לפני תפישת השלטון ע"י חמאס.
פרופ' מיגל דויטש: איך בדיוק אתם מתייחסים לבסיוני בעניין הזה? הרי בסעיף 12, שם ביהמ"ש אומר אין שליטה אפקטיבית, זו הקביעה שלו. אתם חושבים שהוועדה כאן, אני מניח לא כבולה למעשה לפסק הדין בסוגיה הזו? כי אנחנו עוסקים בשאלות של משפט בינלאומי ובהקשר הזה אנחנו דנים במשפט הבינלאומי לאו דווקא מזווית המבט הכובלת של הפסיקה הישראלית או משהו מהסוג הזה. כלומר, איך אתם מחברים את הקשר בין הדברים? כי השאלה הזו לכאורה הוכרעה, לפחות ככל שמדובר במשפט הישראלי.
עמותת גישה, עו"ד תמר פלדמן: הפסיקה של ביהמ"ש העליון היא קריטית. היא מאוד, מאוד רלבנטית וכמובן שאנחנו מייחסים לה חשיבות עליונה. אני אתייחס לזה ואני אגיע לזה. אני מבינה שזאת שאלה בוערת וחשובה מאוד, ואני אבקש להגיע אליה בהמשך. אם מתעורר צורך ספציפי להתייחס לנקודות, אני אעשה את זה.
11 במאי, 2011 בשעה 16:26
כבר אמרתי שהדיון הזה חוזר על עצמו…
גדעון, הנושא מוצה. אנא הפסק למחזר נושאים שכבר נדונו כאן בהרחבה.
14 במאי, 2011 בשעה 13:04
לתשומת ליבו של המגיב גדעון בל: תיבת התגובות אינה לוח מודעות, ותגובות אשר אינן מתייחסות לגוף הפוסט ימחקו.