רק חמור אינו משנה את דעתו
12 בנוב', 2009
ביקורת עיתונות
דונלד בוסטרום, החברים של ג'ורג', יוסי גורביץ, צ'יקו תמיר
15 תגובותהעיתונאי השבדי דונלד בוסטרום שהאשים את צה"ל בסחר באיברים של פלסטינים נסוג בו מעמדתו האנטי-ישראלית. בוסטרום הוא היוצא מן הכלל – מדוע רוב האנשים מתבצרים בעמדתם גם לאחר שמתגלה מידע חדש שסותר את טענתם?
עיתון גלובס מדווח הבוקר חדשה מרעננת:
דונלד בוסטרום, העיתונאי השבדי שהאשים את צה"ל בסחר באיברים של פלסטינים ועורר סערה בישראל, נסוג בו מעמדתו האנטי-ישראלית – כך דווח היום (ה') בגלי צה"ל.
בוסטרום, שביקר בישראל בתחילת החודש וספג ביקורת רבה בגין הכתבה האמורה שפרסם, היה אמור להשתתף בכנס אנטי-ישראלי בביירות השבוע, אך הוא ביטל את השתתפותו. כאשר נשאל מדוע ביטל את השתתפותו בכנס, אמר כי הביקור בישראל גרם לו לחשוב מחדש על עמדותיו.
יש לציין כי לא היה זה ביקורו הראשון של בוסטרום בישראל. העיתונאי השבדי ביקר בישראל עשרות פעמים ב-30 השנים האחרונות, ויש לו גם חברים בישראל המזוהים עם השמאל הקיצוני.
חבל שבניגוד לבוסטרום, חלק ניכר מהאנשים שנוקטים עמדה נחרצת אינם מסוגלים לשקול מחדש את עמדתם לאור מידע חדש המתגלה להם. הפילוסוף ארתור שופנאאור הציע הסבר מעניין לתופעה:
"מדובר פשוט בשפלות הבסיסית החקוקה בטבע האדם. אם טבע האדם לא היה שפל ונקלה אלא נעלה עקרונות, הרי שבכל דיון לא היתה לפנינו שום מטרה מלבד גילוי האמת; לא היה לנו אכפת כלל ועיקר אם האמת המוכחת תומכת בדעה שהתחלנו להשמיע, או בדעה של היריב שלנו. דבר זה היה חסר משמעות בעינינו, או לפחות בעל חשיבות משנית לחלוטין.
אבל פני הדברים הם כאלה, שדאגתנו העיקרית היא לצאת צודקים. היוהרה המולדת שלנו, שמגלה רגישות במיוחד כשמדובר ביכולות האינטלקטואליות שלנו, לא תניח לנו להודות שהעמדה הראשונית שלנו שגויה, בעוד זו של יריבנו נכונה. הדרך לצאת מהקושי הזה היא לגבש תמיד עמדה מדויקת, ולשם כך על האדם לחשוב לפני שהוא מדבר.
אלא שאצל רוב האנשים, היוהרה המולדת מלווה בפטפטנות ובחוסר הגינות מולד. אנשים מדברים לפני שהם חושבים וגם אם אחרי זה הם מבינים שטעו, וכי מה שהצהירו היה מסולף, הם רוצים שייראה כאילו ההפך הוא הנכון. וכך, לטובת היוהרה, מה שאמת חייב להיראות כשקר, ומה שששקרי חייב להיראות כאמת."
דוגמא טובה לתופעה הנ"ל הוא יוסי גורביץ, עיתונאי דעתן הכותב את הבלוג המעניין "החברים של ג'ורג'", אשר בעקבות התלהבותו מכתבתו של בוסטרום על קצירת האיברים כביכול ע"י חיילי צה"ל כתבתי את הפוסט "אנטישמיות, מה זה חשוב?". גורביץ התלהב מאוד בשעתו גם מכך שבית הדין המיוחד גזר על על תא"ל צ'יקו תמיר הורדה לדרגת אל"מ, ועל כן גורביץ התאכזב מאוד מכך שבית הדין לערעורים קיבל את עירעורו של תא"ל תמיר והחליט פה אחד לבטל את הורדתו בדרגה.
מדווח "הארץ":
שופטי בית הדין לערעורים מתחו ביקורת על בית הדין המיוחד שהתעלם מהעובדה שפרטים משמעותיים נמחקו מכתב האישום המתוקן שהוסכם על הצדדים וכן מכך שתמיר דיווח למפקד המשטרה הצבאית הפיקודי דיווח מלא על נסיבות התאונה כמה ימים לאחר שאירעה.
בכך תיקן בית המשפט לעירעורים את העוול שנגרם לתמיר בעקבות העונש המוגזם והמשפיל של הורדה בדרגה שנגזר עליו ע"י בית המשפט. עם זאת, בית המשפט הדגיש את חומרת העבירה של תמיר, השאיר בעינו את המאסר על תנאי ושלילת הרישיון לשלוש שנים, ואף המליץ לרמטכ"ל לעכב את הדרגה בשנתיים ולהשעות את תמיר מכל תפקיד פיקודי. לכל הדעות גזר דין מאוזן שעושה צדק.
אולם גורביץ אינו מסוגל לתת למידע חדש להשפיע עליו, כמו לעובדה כי תמיר דיווח דיווח אמת מלא על התאונה למפקד המשטרה הצבאית הפיקודי. להלן ציטוטים מפוסט בנושא שגורביץ פרסם הבוקר:
משה תמיר הוא שקרן. כך קבע בית המשפט לערעורים, שהוסיף ש"המערער כשל בהפרת ערכי היסוד של דמות המפקד ודמות הקצין – אין המדובר בתקלות שניתן לעבור עליהן לסדר היום." מיד לאחר מכן, כמובן, עבר בית הדין לסדר היום.
תמיר, נזכיר, אישר לבנו הקטין לנהוג בטרקטורון בניגוד לחוק ולתקנות, למרות התנגדותו של נהגו, ומשגרם הקטין תאונה זייף מסמכים צבאיים וטפל את אשמת התאונה על פקודו הנהג. בכך עבר תמיר על כל נורמה אפשרית המצופה מקצין.
קצינים בכירים, אלה שאמורים לשפוט קצינים זוטרים, שנתפסים ברשת שלמה של שקרים, טופלים אשמה על פקודיהם, ומשתמשים בפקודים אחרים כדי לשלם דמי לא יחרץ – הם יזכו לטפיחה קלה.
תמיר התבצר מאחורי סוללה של עוכרי דין, על חשבוננו ככל הנראה, ויצא כמעט בלא פגע.
מדהים איזה אוסף של שקרים, סילופים והשמצות גורביץ מצליח לדחוס לתוך כמה משפטים. בית הדין לא עבר לסדר היום ותמיר לא יצא מהמשפט ללא פגע – תמיר קיבל עונש מאסר על תנאי, שלילת רשיון, בית המשפט המליץ לעכב את קידומו בדרגה למשך שנתיים מהיום (4.5 שנים מאז תחילת הפרשה) ואף להשעותו מכל תפקיד פיקודי. תמיר לא זייף שום מסמכים – וגורביץ חוזר שוב על השקר הזה למרות שהעמדתי את גורביץ על טעותו בעבר. תמיר לא הציע לשחד את האזרח שמכוניתו נפגעה, אלא הציע לשלם לו מכיסו את התמורה בגין הנזק שנגרם לו (בניגוד לפקודות הצבאיות האוסרות על כך). תמיר גם לא טפל את האשמה על פקודו הנהג שכן הוא דיווח דיווח אמת על התאונה למשטרה הצבאית.
כרגיל, הפוסל במומו פוסל – וגורביץ הוא השקרן הממחיש הלכה למעשה את אמירתו של משה דיין ז"ל: "רק חמור אינו משנה את דעתו".
עדכון: קראו כיצד גורביץ צינזר מהבלוג שלו תגובות שלי שמתחו ביקורת על הפוסט הנ"ל.
פופולריות: 25% (ראו הסבר כאן)
____________________________________________________________
נהניתם מהפוסט הזה? אתם מוזמנים לשתף בו אחרים. ניתן להירשם כאן לקבלת פוסטים חדשים בבלוג ישירות לתיבת המייל שלכם או להתעדכן ב-RSS 
.
12 בנובמבר, 2009 בשעה 16:54
קראתי את הכתבה של גורביץ', קראתי את התגובה שלך ואת ההפניות לפוסטים קודמים ולא השתכנעתי, אולי בגלל שאני מהשמאל ולא קופץ אוטומטית לדום כשמוזכר שמו של קצין גיבור ככל שיהיה ואולי בגלל שאתה מהימין אבל אני אנסה להתייחס לגופו של עניין – ההתפלפלות סביב המסמך הכוזב שצ'יקו מילא נראית לי מגוחכת. אני לא משפטן ואולי באמת יש איזה ניסוח שמוציא את מעשהו של צ'יקו מהגדרת ה'זיוף' הרשמית אבל זה לא משנה. האיש כתב שקרים במסמך צבאי וכל השאר לא מעניין. אפשר להתווכח לגבי חומרת העונש, אפשר לשאול מה יהיה דינו של צוער בבה"ד 1 שיעשה בדיוק מה שעשה תמיר והאם הוא יסיים את הקורס או לא , לרשום תילי תילים של מילים לגבי השאלה אם מדובר בזיוף רשמית או לא- זה כבר בריחה מהתמודדות עם התמונה הגדולה על ידי היטפלות לדקויות. בדרך כלל הימין מאשים בזה שמאלנים שיורדים לפרטים קטנים כדי להוכיח שפעולה ברוטלית כזאת או אחרת לא היתה מוצדקת, מסתבר שאתם יודעים לעשות את זה לא רע בעצמכם.
12 בנובמבר, 2009 בשעה 17:04
גם אני קראתי את הכתבה של גורביץ', ואת התגובה שלך. ושמחתי לקרוא דיעה ונקודת מבט אחרת. תודה.
(למנוע אי הבנות – אני יוסי, אבל לא גורביץ')
12 בנובמבר, 2009 בשעה 20:25
אמנם לא שמאלני, אבל מסכים עם הנאמר ע"י הנ"ל.
בנוסף, הבהרה מילולית:
"לא הציע לשחד את האזרח שמכוניתו נפגעה, אלא הציע לשלם לו מכיסו את התמורה בגין הנזק שנגרם לו (בניגוד לפקודות הצבאיות האוסרות על כך)."
זה בדיוק שוחד!
12 בנובמבר, 2009 בשעה 21:49
למגיב המתקרא "שמאלני", איני חושב שהפוסט הזה קשור לימין או לשמאל. יש לנו רק צה"ל אחד, וכל ישראלי ציוני שצה"ל יקר לו רוצה מצד אחד שקציניו ינהגו על פי נורמות ראויות, ומאידך שמי ששוגה יעשה עימו דין צדק. העובדה שגורביץ טפל על תא"ל תמיר גם האשמה שכביכול הוא "זייף מסמכים" היא חלק מרצח האופי שגורביץ עושה לתמיר, עליו הרחבתי בפוסט קודם. תמיר דיווח דיווח כוזב בדוח התאונה וניסה לטייח את הפרשה. זה מפסיק חמור, ואין צורך לטפול עליו כל מיני מעללים דמיוניים כיד הדמיון הטובה רק על מנת להכפיש את שמו. מילא בפעם הראשונה גורביץ אולי לא היה מודע למשמעות עבירת זיוף מסמכים, אולם העובדה שהוא חוזר על כך למרות שהסבתי את תשומת ליבו היא מעידה כי הוא עושה זאת בזדון.
יוסי, תודה על המשוב.
תומאס, שים לב לאופן בו ויקיפדיה מגדיר שוחד:
"שוחד הוא טובת הנאה, בכסף או בשווה כסף, הניתנת לבעל סמכות, על מנת שיפעיל את סמכותו לטובתו של נותן השוחד. מתן שוחד, קבלת שוחד ותיווך לקבלת שוחד הן עבירות פליליות לפי חוק העונשין במדינת ישראל."
תמיר לא שיחד איש, ומדובר שוב רק ברצח האופי המכוער והשיטתי שגורביץ עושה לו. תמיר הציע – כפי שעושים רבים במקרים של תאונות בהם אינם מעוניינים לערב את חברת הביטוח – לפצות ישירות את אותו אזרח על הנזק שנגרם למכוניתו עקב התאונה. הבעיה במקרה של תמיר היא שפקודות הצבא אוסרות עליו לעשות זאת, אולם בוודאי שאין זה שוחד.
12 בנובמבר, 2009 בשעה 22:32
קראו כיצד גורביץ צינזר מהבלוג שלו תגובות שלי שמתחו ביקורת על הפוסט הנ"ל.
12 בנובמבר, 2009 בשעה 23:38
אם תמיר כתב ביודעין במסמך רשמי דברים שאינם נכונים בעיני זה זיוף מסמכים, גם אם אולי פורמלית זה לא נכנס להגדרה המשפטית, אני לא תמים. כשהייתי בצבא ראיתי מספיק חתימות מזויפות על מסמכים צבאיים ואף אחד לא עשה מזה עניין. (הכרתי רופא צבאי שהיה יוצא שבת ומשאיר את החותמת שלו במקומו במרפאה לשימוש החובשים) אפשר להגיד שמה שעשה תמיר לא חריג במיוחד ולצערי זה יהיה נכון, אבל להתפלפל שעות האם זה זיוף או לא זה כבר סתם קטנוניות.
13 בנובמבר, 2009 בשעה 0:52
אין מה להתפלפל – זה פשוט לא זיוף. זיוף מסמך זו עבירה חמורה שעונשה 3-7 שנות מאסר. ואילו תמיר אישר כמפקד דוח תאונה בו דווחו פרטים לא נכונים. זהו דיווח כוזב – שני דברים שונים לחלוטין.
13 בנובמבר, 2009 בשעה 12:20
בכל אופן, שוחד, ע"פ אמות מידה רציונליות ולא וויקיות, הוא מתן כסף, או כל טובת הנאה אחרת, כדי להשיג יתרון כלשהו, וזאת שלא ע"פ אמות המידה התקינות.
אם תמיר אינו מורשה להציע כסף, ולמרות זאת הוא הציע, הרי מדובר בטובת הנאה כדי להשיג יתרון. זהו שוחד.
13 בנובמבר, 2009 בשעה 14:25
ויקיפדיה היום מהווה בהחלט מקור מצויין להגדרות, אולם אתה מוזמן להביא הגדרה ל"שוחד" ממקור שאתה סומך עליו יותר.
השאלה הקובעת במתן שוחד היא האם הגורם המקבל את השוחד היה מוסמך לקבל אותם. אזרח מוסמך לקבל תשלום בגין נזק שגרם לו מישהו אחר, ולכן אין כאן שום שוחד. זה שלקצין אסור לשלם מכיסו עבור נזקי תאונה זה נוהל צבאי. תמיר הפר נוהל צבאי, מן הסתם על מנת לטייח את הפרשה, אולם הוא בוודאי שלא שיחד.
14 בנובמבר, 2009 בשעה 12:00
אני חייב להפנות את הזרקור לצורת ההתנסחות המופיעה בפוסט (ההדגשה על ידי המחבר):"עם זאת, בית המשפט הדגיש את חומרת העבירה של תמיר, השאיר בעינו את המאסר על תנאי ושלילת הרישיון לשלוש שנים, ואף המליץ לרמטכ"ל לעכב את הדרגה בשנתיים ולהשעות את תמיר מכל תפקיד פיקודי. לכל הדעות גזר דין מאוזן שעושה צדק."עצם ההצהרה כאן שגזר הדין מאוזן ועושה צדק "לכל הדעות" שומטת את הקרקע מחלק מהותי בנושא הדיון, קרי – התנגשות בין דעות שסבורות שגזר הדין צודק ומאוזן לבין דעות שסבורות שהוא, נניח, מוטה ומעוות. ההתיימרות לדיבור בשם "כל הדעות" (או כפי שאנחנו מכירים אותה היטב "כל העם") לא עושה עם הפוסט וכותבו חסד רב.מעבר לכך, בהתנצחות (האישית למדי) של יקי עם גורביץ דווקא יקי מסתמן כאן בתור הנוטה לדמגוגיה וסילופין, כפי שעולה מניסוחו "בית הדין לא עבר לסדר היום ותמיר לא יצא מהמשפט ללא פגע" שעומד בסתירה גסה למדי לניסוח המצוטט של גורביץ אליו הוא מתייחס: "תמיר התבצר מאחורי סוללה של עוכרי דין, על חשבוננו ככל הנראה, ויצא כמעט בלא פגע." (הדגשה שלי). לאור העובדה שהן העברות והן הכשל הערכי בהם חטא תמיר חמורים ביותר בעיני גורביץ (ובעיניי) ניתן למצוא הגיון רב בהתייחסותו לעונש הקליל של תמיר כ"יצא כמעט ללא פגע".תמיר חתם ביודעין על מסמכים שקריים, ניסה לטפול את האשמה בפקודו שמלכתחילה הביע התנגדות לכל ההתנהלות המדוברת ואף ניסה לשלם (מכיסו או מכיסים אחרים) לנהג הנפגע על מנת לטאטא ולהשתיק את כל הפרשה ולאור כל אלו הטיעונים העומדים לרשותו של יקי נותרים קטנוניים וקלושים למדי:שמא היה שוחד, או רק תשלום מסריח למי ש"אינו בעל סמכות" על מנת לזכות בטובת ההנאה של השתקת הפרשייה המביכה? שמא היה זיוף מסמכים או רק חתימה שקרית שביודעין?חבל.
14 בנובמבר, 2009 בשעה 12:26
יורונימוס, אפשר והבחירה במונח "לכל הדעות" לא היתה המוצלחת ביותר, אולם כל מה שאני כותב זו כמובן דעתי בלבד. ציטטתי בדיוק בגוף הפוסט את דבריו של גורביץ כך שתרשה לי לגחך על טענותיך כביכול מדובר ב"דמגוגיה, סילופין וסתירה גסה" כאשר אני מסכם "עבר לסדר היום" ו"ללא פגע" ולא "עבר לסדר היום" ו"כמעט ללא פגע"
תמיר אכן חתם על דוח תאונה עם פרטים כוזבים, אך במקביל דיווח דיווח אמת מלא על התאונה למפקד משטרה צבאית פיקודית, כך שטענתך כביכול הוא טפל את האשמה על פקודו היא מופרכת מיסודה. כנ"ל מגוחכת הטענה כי הצעת הפיצוי בגין הנזק מכיסו של תמיר לבעל הרכב שנפגע מהווה כביכול "שוחד".
14 בנובמבר, 2009 בשעה 12:32
יצא לי לדבר על הנושא עם אחראי(לשעבר) על צי רכבים של חברה גדולה. לטענתו, עניין הדיווח הכפול הוא עניין שבשגרה אצל אילו אשר רוצים להסתיר, לבלבל ולצאת נקיים ממשהו שהם עשו. כנראה שבכל זאת מלמדלים משהו במסגרת הקצונה הבכירה.
ואכן, שכנעת אותי בהגדרת השוחד. שוחד, במקרה כזה, יהיה רק אם הוא הציע סכום הגדול מסכום התיקון. אז פורמלית, הוא לא שיחד……
14 בנובמבר, 2009 בשעה 13:38
תומאס, אני שמח שאתה מסכים כי ההאשמה כביכול תמיר שיחד היא חסרת שחר. אין ספק כי הדיווח הכוזב בטופס התאונה כמו גם הניסיון לפצות ישירות את האזרח בגין הנזק שנגרם לרכבו היה חלק מנסיון לטייח את האירוע, בניגוד לפקודות הצבא ולמצופה מקצין במעמדו. בית המשפט אמר זאת בבירור.
בפוסט הזה אני מוחה על העליהום ועל רצח האופי שבוצע לתמיר ע"י עיתונאים כמו גורביץ, תוך סילוף של תיאור מעשיו והאשמות דמיוניות כגון שוחד וזיוף, במיוחד לאור המידע שפורסם המפריך האשמות אלה.
14 בנובמבר, 2009 בשעה 13:51
אתה חוזר שוב ושוב על הטענה שתמיר מסר "במקביל" דיווח למשטרה הצבאית. זהו שקר. תמיר פנה למפקד המשטרה הצבאית בפיקוד מספר ימים לאחר התאונה, אחרי שהתחוור לו שאיננו מסוגל לטייח את הפרשה. על פי כתב האישום המקורי, הדיווח שמסר תמיר למשטרה הצבאית לא היה מדויק (ראה http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1127191.html), ונפתחה חקירה על התנהלותה של המשטרה הצבאית בפרשה, בחשד שסייעה בטיוח. אגב, מה קרה לפוסט האחרון שלך?
14 בנובמבר, 2009 בשעה 14:05
יוסי, ציטטתי בגוף הפוסט לעיל את המשפט המלא מתוך כתבת "הארץ" אליה אתה מתייחס. לפי הכתבה במעריב NRG, דיווח האמת למשטרה הצבאית בוצע אפילו לפני מילוי טופס התאונה, ועל כן המשפט "תמיר אכן חתם על דוח תאונה עם פרטים כוזבים, אך במקביל דיווח דיווח אמת מלא על התאונה למפקד משטרה צבאית פיקודית, כך שטענתך כביכול הוא טפל את האשמה על פקודו היא מופרכת מיסודה" הוא מדוייק.
איני רואה בכתבה אליה אתה מפנה כל תימוכין לטענתך כביכול הדיווח שמסר תמיר למשטרה צבאית לא היה מדוייק – אתה מוזמן לספק ציטוט מפורש. הפוסט הזה הוא הפוסט האחרון בבלוג נכון לרגע זה – אם אתה מתייחס לאוסף התגובות שלי שמחקת מהבלוג שלך ריכזתי זאת בתור דף בבלוג ולא בתור פוסט.