אנטישמיות, מה זה חשוב?
26 באוג', 2009
אנטישמיות? את בלוגרי השמאל זה לא מטריד במיוחד. לשיטתם האויבת האמיתית היא ממשלת ישראל הנאבקת בגילויי אנטישמיות.
הכתבה האנטישמית בעיתון השוודי "אפטונבלדט" שכותרתה זעקה "הם שודדים את האיברים של הבנים שלנו" היא סימפטום לבעיית האנטשימיות החדשה באירופה. האנטישמיות הקלאסית היא אפליה או שלילה של זכות היהודים לחיות כחברים שווי-מעמד בחברה חופשית. ואילו האנטשימיות החדשה היא שלילת זכותו של העם היהודי לחיות כחבר שווה זכויות ומעמד במשפחת העמים.
נתן שרנסקי פישט את הגדרת האנטישמיות החדשה וקבע שלוש אמות מידה: 1) דמוניזציה, למשל מי שמשווה את הישראלים לנאצים ואת מחנות הפליטים הפלשתיניים לאושוויץ, 2) סטנדרטים כפולים, היינו, מי שמודד את ישראל על פי קנה מידה אחר משהוא מחיל על אחרים, כמו למשל האו"ם בכל הקשור בהפרת זכויות אדם, 3) דה לגיטימציה, בעבר ניסו אנטישמיים להכחיש את הלגיטמיות של הדת היהודית, העם היהודי, או שניהם. כיום הם מנסים להכחיש את הלגיטימיות של המדינה היהודית.
הכתבה באפטונבלדט הטוענת כי חיילי צה"ל עוצרים צעירים מהגדה המערבית ומרצועת עזה ומחזירים את גופותיהם לאחר שלקחו מהן איברים שוני היא בוודאי דמוניזציה גסה לצה"ל ולישראל. הכתבה אינה מתרחשת בחלל ריק, אלא על רקע של אנטישמיות הולכת וגוברת בעשור האחרון בשוודיה, במיוחד מאז תחילת האינתיפאדה השניה. מתאר שגריר ישראל לשעבר, צבי מזאל, במאמר ב-JCPA, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה:
במהלך האינתיפאדה השנייה הגיעה המדיניות האנטי ישראלית של שבדיה לשיאה. ממשלת שבדיה גינתה ללא הרף את ישראל והתקשורת המקומית הציגה את ישראל כאשמה הבלעדית במתרחש. בפברואר 2003, בעיצומה של האינתיפאדה, העניקה שרת החוץ השבדית, אנה לינד (שנרצחה שנה לאחר מכן), את פרס אולוף פאלמה לחנאן עשראווי. במעמד הענקת הפרס אמרה לינד כי אזרחי ישראל מצביעים עבור מפלגות עימות וכי "ישראל היא דמוקרטיה, אך מתנדנדת על חבל דק מאד". חודש קודם לכן, יצא ראש הכנסייה השבדית בקריאה להחרים מוצרים ישראלים ולבטל את הסכם הסחר בין האיחוד האירופי לישראל. לקריאה הצטרפו שגריר שבדיה בברלין ועשרות עיתונאים, סופרים ואומנים.
צבי מזאל זכור לציבור מתקרית שהתרחשה בינואר 2004 כאשר הוזמן כשגריר ישראל בשבדיה לפתיחת תערוכה לציון הנושא שיידון באותו שבוע בוועידת שטוקהולם הרביעית: "מניעת רצח עם". בתערוכה כיכב מיצב שנקרא "שלגיה ושגעון האמת" של ישראלי לשעבר, דרור פיילר. מתוך ויקיפדיה:
המיצב הכיל בריכה ארוכה של מים צבועים בצבע אדום כדם, במים צפה סירה קטנה אשר עליה כתוב "Snövit" (שלגיה), ובתוך הסירה נמצא דיוקן של הנאדי ג'רדאת, מחבלת מתאבדת פלסטינית שביצעה את הפיגוע במסעדת מקסים. המיצב לווה בקנטטה של יוהן סבסטיאן באך "Mein Herze schwimmt im Blut" (ליבי שוחה בדם).
המיצב "שלגיה ושגעון האמת" של דרור פיילר בתערוכה בשבדיה (צילום מויקיפדיה)
מזאל ניתק מהחשמל את שלושת הזרקורים שהאירו את המיצב. אחד הפנסים יצא משיווי משקל ונפל לתוך בריכת המים האדומים. מזאל מסר אז בתגובה ל"הארץ":
"לא יכולתי לראות איך תערוכה, שכותרתה 'לעשות שינוי' והעוסקת בנושא של מניעת רצח עם, יכולה להציג מיצג שבו מופיעה תמונתה של רוצחת שרצחה 21 בני אדם. זה היה הלם עבורי", אמר מזאל לכתב "הארץ". הוא הבהיר עוד כי דרש ממנהל התערוכה להסיר את המיצב, אך משנדחה החליט לנתק את הזרקורים.
משרד החוץ הגיב רשמית לתקרית: "ממשלת שבדיה התחייבה שלא לקשר את הוועידה בנושא רצח עם עם הסכסוך במזרח התיכון. מיצג הזוועה שהוצג בתערוכה הינו הפרה בוטה של הבנות אלה. ממשלת ישראל עומדת על כך שהמיצג יוסר ולא – ישראל תשקול להחרים את הוועידה".
בפתח ישיבת הממשלה אמר ראש הממשלה כי התקשר הבוקר לשגריר מזאל והודה לו "על עמידתו נגד האנטישמיות". שרון ציין כי "הממשלה כולה עומדת מאחוריו" והדגיש כי "השגריר נהג כפי שצריך. לא ניתן היה שלא להגיב על הענין.
ב-2009 כמו ב-2004, יצא משרד החוץ נגד האנטישמיות ודרש כי מממשלת שבדיה תגנה את הכתבה באפטונבלדט. ממשלת שבדיה דחתה את הדרישה. אולם היום דיווח שליח מעריב בשבדיה לירן לוטקר:
"כתבתו של העיתון השבדי "אפטונבלאדט" מהשבוע שעבר, שהאשימה את ישראל בגניבת איברים מפלסטינים, תיחקר על ידי התביעה הממלכתית השבדית – כך מסר אתמול (ג') התובע הכללי של שבדיה, יורן למברץ. נוסף על כך, תיחקר גם התנצלותה של שגרירת שבדיה בישראל, בעקבות המאמר.
נכון לאתמול, בשבדיה לא פורסם מיהם האנשים שעומדים מאחורי התלונות. עם זאת, ידוע כי חברי פרלמנט שבדים נוהגים להשתמש בכלי מסוג זה, כאשר הם מרגישים שכלי תקשורת מסוים עבר על חוקי המדינה."
"הארץ" מדווח כי לשכת העיתונות הממשלתית החליטה להפעיל סנקציות נגד כתב וצלם של העיתון השוודי אפטונבלדט שמבקשים לקבל תעודת עיתונאי ואישור כניסה לעזה:
ראש הלשכה, דני סימן, אמר הבוקר כי "יש לנו 90 יום לבדוק ולטפל בבקשה ואנחנו נבצע בדיקה יסודית ככל האפשר. לא נקל על אף פסיק בבירוקרטיה הישראלית עבור כתבים של העיתון הזה".
ערוץ 7 מוסיף:
"הם שאלו מדוע הם צריכים להמתין ואיזה בדיקות הם צריכים לעבור, אז ביקשתי להודיע להם שישראל צריכה לבדוק את סוג הדם שלהם בשביל תרומת איברים…", חותם סימן את דבריו בציניות.
זה בוודאי מתפקידה של ממשלת ישראל להיאבק בגילויי אנטישמיות ולהפעיל לחץ על ממשלות נאורות להירתם לגינוי אנטישמיות. אולם עבור בלוגרים שמאלנים כמו יוסי גורביץ (החברים של ג'ורג') או יהונתן קלינגר (Intellect or Insanity), זוהי דווקא ממשלת ישראל בראשות נתניהו וליברמן הראויה לכל גינוי.
בעקבות תגובת משרד החוץ ולשכת העיתונות הממשלתית כותב קלינגר: "ישראל של שנת 2009 היא צינית, אכזרית וצבועה" ואילו גורביץ משווה את תביעת משרד החוץ הישראלי "למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה הצטיין לא רק ברדיפת שחורים ושלילת זכויותיהם, אלא גם בסתימת פיותיהם של יריביו הליברליים, שהואשמו בבוגדנות".
המעניין הוא שגם גורביץ וגם קלינגר הציגו את הסחבת הביורוקרטית שננקטה על ידי ראש לשכת העיתונות הממשלתית דני סימן נגד כתב וצלם עיתון האפטונבלדט בתור ענישה קולקטיבית כנגד עיתונאי שבדיה. האם מדובר בשכתוב היסטוריה כיאות לחברים של ג'ורג' (אורוול) או שמא זהו העומק המחשבתי שניתן להפיק בזמן שלוקח לשתות כוס קפה?
Intellect or Insanity? הקורא ישפוט 
פופולריות: 33% (ראו הסבר כאן)
____________________________________________________________
נהניתם מהפוסט הזה? אתם מוזמנים לשתף בו אחרים. ניתן להירשם כאן לקבלת פוסטים חדשים בבלוג ישירות לתיבת המייל שלכם או להתעדכן ב-RSS 
.
26 באוגוסט, 2009 בשעה 20:08
חוסר הבנת הנקרא שלך מפתיע כל פעם מחדש. הנה דני סימן, בלינק שהבאתי בבלוג:"לדברי מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, דניאל סימן, לא מדובר בהחלטה הנוגעת אך ורק לכתב העיתון המסוים, שפנה ללשכת העיתונות הממשלתית בבקשה לקבל תעודת עיתונאי, אלא בהחלטה גורפת לכלל העיתונאים משבדיה."ולמי שלא נכנס לבלוג שלי, הנה הלינק:http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/933/030.html?hp=1&loc=1&tmp=3365עכשיו, כדאי שתתנצל על הטענה על שכתוב ההיסטוריה. מצד שני, שמורה לך האופציה להתנהג כאיש ימין קלאסי ולנסות לשנות את הנושא.
26 באוגוסט, 2009 בשעה 20:38
יוסי יקירי, דווקא לחצתי על הקישור שנתת בבלוג על שמו של דני סימן אך הוא הוביל לפוסט קודם בבלוג שלך שלא היה קשור לנושא זה. על הקישור שהופיע תחת "הרב אלי ישי הודיע" לא לחצתי, מאחר ולא עניין אותי השר ישי אלא דני סימן. אם אינך יודע לקשר כראוי ידיעות בפוסטים שלך, אל תבוא בטענות לקוראים על חוסר הבנת הנקרא. קראתי שלוש כתבות בנושא אמירתו של דני סימן, ובכולן ההתייחסות של סימן היתה ספציפית לכתב וצלם עיתון האפטונבלדט בלבד:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1109475.html
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/193400
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3765524,00.html
מאחר והמקור עליו הסתמכת אכן תאם את דבריך, אני חוזר בי מטענת שיכתוב ההיסטוריה במקרה זה. בכל מקרה זו היתה עקיצה בשולי הפוסט ולא ליבו, והעובדה שאתה קופץ עליו כמוצא שלל רב בעוד הינך מתעלם מיתר הפוסט עשויה להעיד כי אתה הוא זה שמבקש לשנות את הנושא. מדברים על הבעיה של אנטישמיות באירופה ואילו אתה ממהר להשוות את ישראל לאפרטהייד? תגיד, ירדת מהפסים?
26 באוגוסט, 2009 בשעה 22:10
הוצאת את המילים מפי.
27 באוגוסט, 2009 בשעה 7:01
נו, כמו שחשבתי שיקרה. העדפת לשנות נושא. וכמו שאמרתי, הפגנת חוסר יכולת קריאה. שים לב למילים שעליהן הוצב הלינק שקשור לדני סימן – "הבזיונר הסדרתי". הטיעון העיקרי שלך הוא איש קש – כאזרח ישראלי, התנהלותה הפסיכית של ממשלתי מעניינת אותי הרבה יותר מהשאלה אם יש או אין אנטישמיות בשוודיה. סביר שיש, אבל זה קורה בשוודיה ולכן פחות חשוב ממה שקורה פה. יתר על כן, סביר שהאנטישמיות השוודית מנופחת משמעותית לצרכי התעמולה הישראלים.
27 באוגוסט, 2009 בשעה 9:04
אפרופו חוסר יכולת קריאה, נסה לקרוא שוב את תגובתי לעיל. אתה גם מוזמן לקרוא שוב בפוסט לעיל את התיאורים העובדתיים המתייחסים לאנטישמיות בשבדיה. מדינת ישראל קמה בגלל אנטישמיות ורדיפות נגד העם היהודי, ובאנטישמיות החדשה מדינת ישראל היא האובייקט של האנטישמיות, ובוודאי שבעידן בו דעת הקהל מעצבת מדיניות, אל לה למדינה להיוותר אדישה להתקפות נבזיות נגדה.
אגב, בתור עיתונאי אתה מפגין חוסר הבנה משמעותית במדיום בפוסט שלך בו טענת כי "הטענה שחיילים ישראלים קוצרים איברים מפלסטינים היא חלק קטן יחסית מהכתבה"
כעיתונאי אתה צריך לדעת כי רוב האנשים אינם קוראים את גוף הכתבה אלא את הכותרות. הכותרת שבחר עורך העיתון לעניק לכתבה היא הדבר המשמעותי ביותר בסיפור התקשורתי: "הם שודדים את האיברים של הבנים שלנו", וזה המשך ישיר של עלילת הדם הקלאסית כביכול היהודים משתמשים בדם ילדים נוצרים לשם אפיית מצות בפסח.
27 באוגוסט, 2009 בשעה 9:49
המכון הפתולוגי קצר איברים בלי רשות לשימוש מחקרי מגופות של ישראלים בינהם של חיילי צה"ל, לעיתים הבלגן היה כה רב עד כי גופות נקברו עם איברים מגופות לא נכונות.אם זה קרה לחיילי צה"ל למה שהם לא יעשו זאת גם לגופות פלסטינים?? לכן סיפור מלפני 17 שנה שבו לקחו מגופה איברים נראה סביר לחלוטין.
27 באוגוסט, 2009 בשעה 11:10
אני חושב שדעתך מאוד ראוייה להערכה, על אהבת ישראל, אבל זה שאתה מתקיף את ה"שמאל" (שאני לא חושב שיש כאן קשר לימין או שמאל) על שגינה את התנהגות רה"מ ושר החוץ היא פשוט מסע זלזול מכוער ומאוד רחוק מלהיות ציוני.
אני לא חושב שקלינגר או גורביץ' מסכימים עם הפרסום השבדי או עם אנטישמיות ואם היית טורח לקרוא את דבריהם לא מבעד למסך הדעות הקדומות שלך על ה"שמאל" היית מבין שהם יוצאים כנגד משהו שעושה רק יותר נזק לישראל ורק מעודד אנטישמיות. יש צורה לטפל באנטישמיות, אבל לצאת בהכללות נגד כל השבדים ולעשות סנקציות ולעשות סיפור ממשהו שאף אחד לא שמע עליו, ולהביא אותו לפרסום, רק יוצר הד ענק לעיתונאי המכוער הזה.
אתה משווה את קלינגר – מהאנשים שהכי לוחמים במדינה הזו לחופש הפרט וחופש הביטוי ל"שכתוב ההיסטוריה" כפי שאורוול מתאר ב1984. וואו, אתה לגמרי בכיוון ההפוך.
אתה עשית הגדרה מחדש למילה אנטישמיות – מעתה זה לא שנאת העמים השמיים, זה כל התבטאות נגד מדינת ישראל. (דה לגיטימציה).
אז זה קשקוש. אני מתנגד למה שישראל עושה בעזה, אני יהודי גאה, אני ישראלי גאה, אני חושב שיש לנו פה את המדינה הכי טובה בעולם, עשינו ב60 שנה מה שמדינות אחרות לא עושות במיליניום, יש לנו צבא חזק, ניצחנו במלחמות בלתי אפשריות. ומה שאני גאה ממנו יותר מכל, שהשאיפה שלנו תמיד הייתה לשלום ולא למלחמה לשם מלחמה.
אבל זה שאני מתנגד למה שנעשה בעזה, על פי הגדרתך זה "דה-לגיטימציה" והפכת אותי לאנטישמי.
נו באמת.
ואתה מדבר על שכתוב ההיסטוריה.
27 באוגוסט, 2009 בשעה 12:12
ג'ו, אם הטיפול העיתונאי של אפטונבלדט נראה לך סביר, אז שיהיה לך לבריאות (תזדקק לזה). למי שאינו שבוי בדמגוגיה של יוסי גורביץ זה נראה כמו אנטישמיות גסה – מתוך הדיווח באתר גל"צ המדווח על כתבה נוספת בסדרת היהודים שגונבים את אברי הפלסטינים:
"אתר האינטרנט של העיתון השבדי "אפטונבלדט" פירסם הערב (א') כתבה נוספת שבה מואשמים חיילי צה"ל בסחר באיברי פלסטינים.
במסגרת הכתבה מובאות עדויות של בני משפחה של פלסטיני שנהרג, לפיהן הוא הוחזר על-ידי חיילים עם תפר לכל אורך גופו. על-פי העדויות, אמרו החיילים כי הפלסטיני עבר ניתוח בבית חולים בתל-אביב.
כזכור, בכתבה הראשונה נטען כי צה"ל חוטף פלסטינים למיקום לא ידוע למספר ימים, ומשיב את גופותיהם לקבורה באישון לילה – כשהן מושחתות ומנוקות מאבריהן הפנימיים.
הכתב, דונלד בוסטרום, אף טוען כי רשויות הבריאות בישראל קשורות לגזילת האיברים בחשאי, וכי הגניבה נועדה, כביכול, למלא את המחסור באיברים המיועדים להשתלות בישראל.
המאמר אף קישר את המקרה לפרשת "המכבסה היהודית", בה נעצרו יהודים מקהילות ניו-יורק וניו-ג'רזי נעצרו בחשד כי רבנים וראשי ערים הלבינו הון – ואף וסחרו בכליות."
http://glz.msn.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=46780
27 באוגוסט, 2009 בשעה 12:33
אור, בפוסט הנ"ל ביקרתי את דבריהם של הבלוגרים גורביץ וקלינגר. אני חושב שהם אינם מייצגים את כל השמאל (ויש בשמאל בוודאי מי שמסתייג מדבריהם), אך צמד החמד בהחלט מייצג את השמאל הקיצוני.
אף אחד לא יצא בהכללות נגד כל השבדים – זה רק דמיונו הפרוע של קלינגר. ממשלת ישראל תבעה מממשלת שבדיה דבר אחד טבעי ומתבקש, וזה לגנות את הכתבה האנטישמית הזו. אך בעיני קלינגר את גורביץ מי שראוי לגינוי זה דווקא ממשלת ישראל.
באשר לשכתוב ההיסטוריה, זו לא הפעם הראשונה שקלינגר מגמיש את הצגת העובדות באופן שישרת את הארגומנטים שלו.
לגבי דה-לגיטימציה של ישראל, הכוונה במאמרו של שרנסקי היא למצב בו מציגים את מדינת ישראל כישות לא לגיטימית שאין לה זכות קיום. זה בוודאי לא רלבנטי לציונים שכמותך שרואים בישראל ישות לגיטימית ומותחים ביקורת לגיטימית על מדיניות הממשלה.
27 באוגוסט, 2009 בשעה 14:22
קראתי את הפוסט שלך, האמן לי. לא מצאתי בו ולו שריד לאנטישמיות בשוודיה. אנטי ישראליות איננה אנטישמיות, עד כמה שמדינת ישראל היתה רוצה לגרום לנו להאמין אחרת. זכותם של אנשים להפגין מול קבוצת ספורט ישראלית; זו אינה אנטישמיות. זכותה של שרה שוודית לומר שהדמוקרטיה הישראלית במשבר; זו ודאי אינה אנטישמיות. קריאה לחרם על מוצרים ישראלים, גם היא לא פעולה אנטישמית. אנטישמיות היא התפיסה שיהודים, בשל היותם יהודים, נחותים משאר בני האדם. אגב, כעיתונאי אני גם די משוכנע שמספר האנשים שנחשפו לכתבה הזו היה אפסי, עד שישראל יצרה לה יח"צ מרשים, ואילצה אנשים הגונים בשוודיה להגן על כתבה לא הגונה כדי לשמור על חופש העיתונות בארצם.
27 באוגוסט, 2009 בשעה 16:34
יוסי, אני ממליץ לך לקרוא את מאמרו של שרנסקי בנושא האנטישמיות החדשה. אולי תלמד משהו חדש במקום להיות כה מקובע
כמו כן אם תקרא את הטור בעין השביעית של לירן לוטקר, שליח מעריב בסטוקהולם, תוכל לראות כי היתה חשיפה גדולה לכתבה בלי כל קשר למחאת ישראל, וכי שבדים הגונים ידעו גם לגנות את הכתבה האנטישמית.
28 באוגוסט, 2009 בשעה 8:34
אה, כן, שרנסקי. החכם שעמד מאחורי ג'ורג' בוש ושהיה תומך נלהב בהתנחלויות. לא, תודה.
28 באוגוסט, 2009 בשעה 10:29
תגובה אד הומינם טיפוסית. ההפסד הוא שלך.