מרמאללה ושפרעם לתל-אביב
15 בפבר', 2009
בחירות 2009
בלוגרים, דב חנין, חד"ש, יהונתן קלינגר, יואב לרמן, מוחמד ברכה, עדן נתן זאדה, שוקי גלילי
29 תגובותאיך חברי הכנסת מוחמד ברכה ודב חנין סובבו את הבלוגרים התל אביבים על אצבעם הקטנה, והגדילו את כוחה של חד"ש האנטי-ציונית על חשבונה של מרצ. בחינה של התנהלות חד"ש מראה שהיא כלל אינה ראויה לתואר "שמאל אמיתי" בו היא מתהדרת.
ה-12 לאוקטובר 2000 נחרת בספרי ההיסטוריה כיום בו התפכחה החברה הישראלית מהתקווה להשגת שלום עם הפלסטינים בימינו. בתאריך זה בוצע לינץ' אכזרי ע"י עשרות שוטרים ואזרחים בתחנת המשטרה ברמאללה בשני חיילי מילואים ישראליים חסרי אונים, יוסי אברהמי וואדים נורזיץ', שתעו בדרכם בכביש 443, ושמו מבטחם במשטרה הפלסטינית אשר עצרה אותם. לאחר מכן הושלכו גופות החיילים להמון הפלסטיני שהתגודד מחוץ לתחנת המשטרה אשר גררו את הגופות ברחובות העיר, ריטשו אותן, הוציאו את קרביהם והתעללו בגופות לבלי היכר. תמונתו של עזיז צלאחה המנופף להמון בידיו המגואלות בדם הפכה סמל לברבריות של אותו אירוע:
המעשה הברברי הזה לא זכה לשום גינוי מההנהגה הפלסטינית או מגורמים בעלי משקל בחברה הפלסטינית. התגובה הרפה של ממשלת ברק למעשה הזוועה (הפצצת בניינים ריקים של הרשות הפלסטינית) גרמה לישראלים רבים לנטוש את רה"מ אהוד ברק לטובת יו"ר הליכוד אריק שרון שהביס את ברק בפער של כ-20% בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה שנערכו כמה חודשים לאחר מכן. בבחירות שנערכו מאז (2003, 2006, 2009) השמאל רק הולך ודועך.
בתקופת ממשלת שרון החלה ישראל במצוד אחרי מבצעי הלינץ' ולבסוף נתפסו בידי צה"ל כל מבצעי הלינץ', ביניהם עזיז צלאחה, והועמדו למשפט. לצד גינויים חריפים בתקשורת הישראלית ופרסום נרחב של תמונות שצילם הצוות האיטלקי, העיתונאי גדעון לוי ניסה להסביר בראיון לקול ישראל את ההקשר הפוליטי והקונצפטואלי של המעשה. הסברו של גדעון לוי עורר מחלוקת ציבורית והעיתונאי נחום ברנע פרסם על כך מאמר ביקורת בעין השביעית בשם "מבחן הלינץ". הוא כתב כי אירועי אוקטובר 2000, היו ללוי "שעה של מבחן משולש: איזה עיתונאי אתה? איזה בן-אדם אתה? איזה ישראלי אתה…? לוי קפץ בקושי מתחת לרף". הוסיף ברנע באותו מאמר:
"הבעיה הרבה יותר מקיפה ממשגה אחד של איש אחד. היא נוגעת לשורש המושג "תקשורת שמאלנית". הימין טוען מזה שנים, שהשמאל זוכה בתקשורת לייצוג יתר. זה טבעי, משיבים העיתונאים. המקצוע דורש רגישות גבוהה לצדק, לסבל האנושי, לעוול, לדיכוי. לכן בכל הדמוקרטיות בולטים עיתונאים שניחנו בערכים ליברליים, "שמאלניים".
נתקלתי בציטוט כמעט זהה לעיל, הפעם מבלוגר תל-אביבי בהתייחס לבלוגוספירה הפוליטית הישראלית, בכתבה של יניב מגל ונועה פרג שפורסמה השבוע בגלובס אודות ההתגייסות ההמונית של בלוגרים שמאלנים במערכת הבחירות 2009 למען חד"ש והתנועה הירוקה מימד. מתוך הכתבה:
אין התאמה של ממש בין מאזן הכוחות במערכת המפלגתית לזו של עולם הבלוגים. באופן אחר ניתן לומר, כי גולש מחו"ל, לו היה נוחת באתרים הישראליים, היה חושב כי המפלגות המובילות בישראל הן התנועה הירוקה-מימד (תי"מ) וחד"ש. כך למשל, באתר בשם אפלטון, שקיבץ אליו יותר מ-100 בלוגרים פוליטיים, מסתמן כי הרוב הגדול הולך לשתי המפלגות הללו, ורק מיעוט מבוטל מזדהה עם המפלגות הגדולות.
הבלוגרים ופעילי הרשת האחרים משתי המפלגות הללו הם בוגרי הקרבות לראשות עיריית ת"א. רובם היו שם למען ח"כ דב חנין, ורשמו יחד איתו הישג מפתיע, כשרשימתו קיבלה 34% מקולות הבוחרים. עכשיו, לקראת הבחירות, הם התפצלו לתי"מ ולחד"ש.
שוקי גלילי [כותב הבלוג תל-אביב 101]: "יש בישראל עשרות אלפי בלוגרים פעילים, אבל מספר הבלוגים הפוליטיים, שהם משפיעים ופופולריים, קטן מאוד, אולי מאות בודדות. אומרים שהבלוגיספירה היא שמאלנית, אבל זה לא נכון. היא פשוט יותר רגישה לנושאים חברתיים. רוב הבלוגים הבולטים רגישים למצוקות של אנשים שלא באות לידי ביטוי במקומות אחרים."
שוקי גלילי, יחד עם בלוגרים תל-אביבים רבים אחרים (כגון יואב לרמן, יהונתן קלינגר, יוחאי עילם ושות'), התגייסו בבחירות המוניצפיליות האחרונות למען ח"כ דב חנין, מס' 3 בסיעת חד"ש, שהתמודד לראשות עיריית תל-אביב והפסיד לחולדאי שנבחר מחדש. התגייסות המונית זו נתנה לחד"ש לגיטימציה אדירה בקרב חוגי הצעירים והסטודנטים בת"א ומחוצה לה, ומן הסתם השגת לגיטמציה זו היתה סיבה מרכזית להצגת מועמדותו של דב חנין לראשות עיריית ת"א.
בבחירות 2009 אכן קצרה חד"ש את הפירות כאשר התחזקה מ-3 מנדטים ל-4 מנדטים, ונטלה את הבכורה מיריבתה מרצ שהתכווצה מ-5 מנדטים ל-3 בלבד. מתוך אתר חד"ש:
מהתוצאות עולה כי חד"ש התחזקה בבחירות הנוכחיות בצורה משמעותית ברחוב היהודי, בעיקר בקרב צעירים. בקלפיות בתל-אביב-יפו נרשמה עלייה של פי 2 עד פי 4 במספר המצביעים לחד"ש ביחס לבחירות הקודמות, בייחוד בשכונות שבהן יש ריכוז גבוה של צעירים (לב העיר ופלורנטין). בירושלים נרשמה עלייה של פי 2 בקלפיות רבות, בעיקר בשכונת רחביה בה מתגוררים סטודנטים רבים. בחיפה נרשמו עליות של כ-20% בקלפיות.
יו"ר התנועה, ח"כ מוחמד ברכה, אמר הגיב היום על התחזקותה של חד"ש: "לאחר התרסקות מר"צ, אנחנו מפלגת השמאל היחידה. זה מציב בפנינו משימות כבדות ביותר ואנחנו מתכוונים להיות ראש החץ במאבק נגד הגזענות ונגד תופי המלחמה". "עלינו ב-30 אחוז. אני מאד שבע רצון מההתחזקות שלנו בתל אביב וביישובים הערבים".
מנהיג חד"ש מוחמד ברכה הוא תושב שפרעם. באוגוסט 2005 המחבל היהודי עדן נתן זאדה רצח בפיגוע ירי ארבעה מנוסעי קו 165 בשפרעם, ופצע תשעה. שוטרים השתלטו על נתן זאדה וכפתו את ידיו, אולם בטרם הוא חולץ מהמקום והובא למשפט צדק זאדה נרצח ע"י המון ערבי זועם שביצע בו לינץ. צפו בכתבה של ערוץ 10:
בשלב בו עדן נתן זאדה נרצח ע"י ההמון הערבי בשפרעם הוא היה כפות וחסר אונים, בדיוק כמו אברהמי ונורזיץ' שנרצחו ע"י ההמון הפלסטיני ברמאללה. אנשי שמאל אמיתיים שרגישים לזכויות האזרח בוודאי יראו בכך פשע חמור שיש למצות את הדין עם מבצעיו. אך לא כך חברי הכנסת של חד"ש, המתיימרים להיות "שמאל אמיתי", שהובילו הפגנה שקראה שלא להעמיד לדין את מבצעי הלינץ' בחייל המחבל עדן נתן זאדה כפי שדיווח בשעתו YNET:
בהפגנה, אותה אירגן חבר הוועד הציבורי בשפרעם וחבר מועצת העיר מטעם חד"ש, אחמד חמדי, השתתפו גם יושב ראש חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה, ח"כ חנא סוויד (חד"ש), חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה (בל"ד) וממלא-מקום ראש עיריית שפרעם, אניס משעיל.
ח"כ ברכה קרא בעצרת שלא לשפוט את הקורבן. לדבריו, "כל דקה שהיתה מאריכה את חייו של נתן זאדה היתה יכולה לגבות קורבנות נוספים מתושבי שפרעם". ח"כ ברכה אמר בעצרת כי "יד שתורם עלינו – נפעל לשבור אותה".
לשאלת ynet מדוע הוא מגן על אלו שחרצו על גורלו של נתן זאדה ללא משפט, לאחר שכביכול כבר לא היווה סכנה ליושבי האוטובוס, השיב ברכה כי "גם הנשיא כבר לא יכול לאנוס עכשיו ובכל זאת יש קונצנזוס בחברה שהוא צריך להתפטר. ישנם מקרים שזועקים לשמיים. זהו מקרה קלאסי של הגנה עצמית".
גם דב חנין הצטרף למחאה נגד מעצר החשודים בלינץ', ואף כפר בכך שבוצע בשפרעם לינץ'. מתוך הבלוג של דב חנין:
"לא נשכח ולא ניתן להשכיח שאירוע שפרעם היה טבח ולא לינץ’"
אנו מצויים בעיצומו של מאבק בין התנועה הציונית שהקימה בארץ ישראל מדינה יהודית דמוקרטית המושתתת על ערכי תרבות, חוק וסדר, לבין התנועה הערבית הלאומנית והאיסלם הקיצוני המבקשים למחוק מן המפה את המדינה היהודית ולהחיל בת"א ובשאר חלקי ישראל את ערכי ההמון של רמאללה ושפרעם.
איני בא בטענות אל מוחמד ברכה – הוא משרת את עמו ומנצל את השיטה הדמוקרטית הישראלית לקידום מטרותיו הלאומניות. הבעיה היא בעיתונאים, בבלוגרים ובשאר מעצבי דעת הקהל היהודים יפי הנפש אשר מוחמד ברכה וחבריו משתמשים בהם ככלי שרת להשגת מטרותיהם.
פופולריות: 23% (ראו הסבר כאן)
____________________________________________________________
נהניתם מהפוסט הזה? אתם מוזמנים לשתף בו אחרים. ניתן להירשם כאן לקבלת פוסטים חדשים בבלוג ישירות לתיבת המייל שלכם או להתעדכן ב-RSS 
.
16 בפברואר, 2009 בשעה 0:51
טוב שאתה לא נותן לעובדות להפריע לתיאוריה.א. דב חנין רץ לראשות עיריית תל-אביב יפו כמועמד תנועת עיר לכולנו. עיר לכולנו היא תנועה על-מפלגתית, שחברים בה מצביעי עבודה, מרצ ואפילו ליכוד – לא רק מצביעי חד"ש. העובדה שחנין הוא חבר-כנסת מטעם חד"ש הייתה לא רלוונטית למערכת הבחירות הזו, שעסקה בתחבורה ציבורית, חניה, שטחים פתוחים, שוק הדיור וכיוצא באלה נושאים מוניציפליים.ב. דב חנין קיבל 43 אלף קולות, 36% מקולות הבוחרים. מדרום לירקון הוא קיבל כ-60 אחוזים מהקולות. עיר לכולנו קיבלה 22 אלף קולות והפכה לסיעה הגדולה במועצת העיר.ג. בבחירות לכנסת קיבלה חד"ש בתל-אביב כ-5000 קולות, כלומר לפחות 85 אחוזים ממצביעי חנין בתל-אביב ולפחות 75% ממצביעי עיר לכולנו, לא הצביעו לחד"ש. ד. מעשית, חד"ש הוסיפו בבחירות הללו כ-2000 קולות של מצביעים תל-אביביים. אני חושב שאפשר לייחס את התוספת הזו לקמפיין המצויין שחד"ש עשתה באינטרנט ובתשדירי התעמולה המקצועיים מאד שלה ששודרו בטלוויזיה. ה. בתוך עמי אני יושב, ורבים מחבריי הם מצביעי מרצ או חד"ש. לעניות דעתי, רוב התל-אביבים שעברו ממרצ לחד"ש עשו זאת בגלל התנהלות מרצ במהלך המלחמה.
16 בפברואר, 2009 בשעה 1:51
שלום שוקי, וברוכים הבאים למודיעין-ווטש.
מה שכתבת לעיל אינו מפריך את הטענה שלי בפוסט הזה, שהיא: העובדה שאתה וחבריך הרצתם את דב חנין לראשות עיריית ת"א נתנה לגיטמציה למפלגה האנטי ציונית חד"ש, ולגיטימציה זו סייעה לאותם אלפי מצביעים יהודים צעירים בת"א ובערים אחרות להצביע לחד"ש.
השתאיתי לקרוא אותך כותב לעיל כי "העובדה שחנין הוא חבר-כנסת מטעם חד"ש הייתה לא רלוונטית למערכת הבחירות הזו". הלוא ייחדת לנושא זה לפחות פוסט אחד בבלוג שלך:
http://www.notes.co.il/shooky/48204.asp
תעשה גוגל ל"דב חנין ציוני תל אביב" ותקבל 9,700 תוצאות. הנה כמה תוצאות מהעשירייה הראשונה הממחישות שהעובדה שדב חנין הוא חבר במפלגה אנטי-ציונות היתה ועוד איך רלוונטית למערכת הבחירות:
תוצאות 1 – 10 מתוך כ- 9,700 עבור דב חנין ציוני תל אביב (0.19 שניות)
תוצאות חיפוש
אם תרצו – מחזירים את הציונות למרכז
http://www.imti.org.il/show_art.php?id=181 – 35k – עותק שמור – דפים דומים
עבודה שחורה » אני ציוני גאה ומצביע לדב חנין
http://www.blacklabor.org/?p=3620 – 65k – עותק שמור – דפים דומים
עוד תוצאות מתוך http://www.blacklabor.org »
מקומי – מרכז nrg – …ח"כ יחימוביץ': "דב חנין הוא אנטי
http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/777/308.html – 38k – עותק שמור – דפים דומים
YouTube – דב חנין לראשות העיר תל אביב
http://www.youtube.com/watch?v=nIHxS6RXNl8 – 79k – עותק שמור – דפים דומים
תל-אביב 101 – נמשך קמפיין ההסתה נגד דב חנין
- 01:25
http://www.notes.co.il/shooky/48204.asp – 37k – עותק שמור – דפים דומים
כוסית עם אובססיית שואה – הבלוג של יונית מוזס » דב חנין לראשות …
kusit3g.blogli.co.il/archives/246 – 37k – עותק שמור – דפים דומים
מכתב קצינים נגד דב חנין | בוחרים בתל אביב-יפו
http://www.telavivtoday.co.il/tablog/?p=1734 – 26k – עותק שמור – דפים דומים
גם אמני תל-אביב יפו קוראים לתמוך בעיר לכולנו ובדב חנין | עיר …
city4all.org.il/node/148 – 30k – עותק שמור – דפים דומים
קצינים במילואים נגד דב חנין | בחירות – תל אביב, בחירות בתל אביב …
http://www.tlvote.org.il/2008/11/04/קצינים-במילואים-נגד-דב-חנין/ – 76k – עותק שמור – דפים דומים
16 בפברואר, 2009 בשעה 3:10
אתה טוען כאן שלוש טענות שונות, ולכל אחת מהן יש תשובה אחרת:א. שחד"ש היא מפלגה אנטי-ציונית – זה כמו לומר שהליכוד היא מפלגה אנטי-דתית. חד"ש איננה מפלגה ציונית כמו שהליכוד איננה מפלגה דתית. היא אינה אנטי-ציונית כי אינה פוסלת את הציונות בשום צורה. היא פשוט לא מגדירה עצמה כציונית. עם זאת, ולמרות שדב חנין איננו מגדיר עצמו כציוני, אני יכול לומר לך כמי שקרא יותר מפעם את "מדינת היהודים", שדב חנין פועל ברוח הספר הזה יותר מרוב הפוליטיקאים שמתכנים "ציוניים".ב. שהעובדה שחנין רץ לראשות תל-אביב יפו הפכה אותו לגיטימי יותר -ברור שחנין קיבל חשיפה חיובית, הפך מוכר יותר לתל-אביבים ולכן יותר אנשים היו מוכנים לתמוך במועמדותו לכנסת. עם זאת, רבים עדיין לא מסמפטים את המפלגה שלו, ולכן הרוב המכריע של מי שהצביעו לחנין בתל-אביב לא הצביעו לחד"ש בבחירות הארציות.ג. שהשתייכותו של חנין לחד"ש הייתה רלוונטית לבחירות -לא אמרתי שהשיוך הפוליטי של חנין לא היה issue. ברור שהוא היה. אלא שהדיבורים על השקפותיו של חנין היו בלתי ענייניים ולא קשורים לנושאים בהם עסקה מערכת הבחירות, והיו חלק מהקמפיין השלילי שניהלו נגדו מתחריו. ולראייה – אני, שלא הצבעתי לחד"ש בבחירות הארציות, כן הצבעתי לחנין בבחירות המוניציפליות וכן משתף איתו פעולה במסגרת עיר לכולנו גם עכשיו, וללא קשר לעובדה שהוא מכהן כחבר כנסת מטעם חד"ש. ובכל אופן, אתה דיברת על "לגיטימציה אדירה", רק ש-2000 מצביעים, שחלקם בוודאי הצביעו מסיבות אחרות לחד"ש, אינם בדיוק שינוי דרמטי בעיר שבה יש 350,000 בעלי זכות בחירה. בוא נתפוס דברים בפרופורציות.
16 בפברואר, 2009 בשעה 9:01
שוקי, חד"ש היא בוודאי מפלגה אנטי-ציונית שכן היא דוגלת בשוויון זכויות לאומי לערביי ישראל ובמימוש זכות השיבה של פלסטינים לתוך מדינת ישראל. ראה הרחבה אצל גדי טאוב.
החיבוק החם שדב חנין קיבל מקהילת הבלוגרים, מעיתונאים, ממעצבי דעת קהל רבים ומ-45,000 בוחרים שבחרו בו לראשות העיר היה בהחלט לגיטימציה אדירה לחד"ש. גידול של 100% בכוחה של חד"ש בערים המרכזיות בישראל, ת"א ובירושלים, בדגש על הרחוב היהודי בערים אלה, הוא בוודאי שינוי דרמטי, וזו רק התחלת הדרך מבחינתה של חד"ש, והם בוודאי ירחיבו את אחיזתם ברחוב היהודי ומודים מקרב לב לכל הבלוגרים התל אביבים על הלגיטימציה שהענקתם להם.
16 בפברואר, 2009 בשעה 11:16
בשוויון זכויות מלא לערביי ישראל, בכל תחום ולכל דבר ועניין, תומכת גם מגילת העצמאות. האם זה הופך אותה למסמך אנטי-ציוני?
16 בפברואר, 2009 בשעה 11:27
שוקי, אתה טועה – מגילת העצמאות אכן תומכת בשוויון זכויות חברתי/אזרחי לכלל אזרחיה, אך בוודאי שהיא אינה תומכת בשוויון זכויות לאומי לערביי ישראל.
על פי מגילת העצמאות מדינת ישראל היא מדינת יהודית – מדינת לאום לעם היהודי בלבד.
"זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.
לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל."
16 בפברואר, 2009 בשעה 11:39
גם לו דבריך היו נכונים, זה לא היה הופך את הגישה של חד"ש לאנטי ציונית. אין שום דבר אנטי ציוני בלומר שלאנשים מותר להיות בעלי לאומיות אחרת ולתת לכך ביטוי.
16 בפברואר, 2009 בשעה 12:15
התפיסה הציונית בבסיס המדינה היהודית היא שרק לעם היהודי יש זכות לאומית במדינה. חד"ש, שתובעת שוויון זכויות לאומי, כופרת בכך – שלא לדבר שמימוש זכות השיבה הפלסטינית לתוך מדינת ישראל, כפי שתומכת בה חד"ש, משמעה סוף הציונות.
שוקי, בתגובותיך אתה מפגין כאן בדיוק את הסימפטומים של עליהם אני מדבר בפוסט לעיל – קרי מסרב להכיר בכך שחד"ש היא אנטי ציונית ואף מסנגר עליהם כשותף לגיטימי. זו בדיוק הלגיטימציה שהם מחפשים כדי להגיע לקהלים נוספים בציבור היהודי, ואתה וחבריך מהווים כלי שרת בידיהם.
16 בפברואר, 2009 בשעה 12:57
ג"נ – הצבעתי לתנועה הירוקה מימד.
מצע חד"ש (תבדוק אותי) וסיסמת ההפגנות שלה מזה כמה עשורים מדברים על שתי מדינות לשני עמים. אני לא רואה בזה פוסט ציונות או אנטי ציונות.
משמע – מדינת ישראל היא הבית הלאומי לעם היהודי, מדינת פלסטין הבית הלאומי לעם הפלסטיני. בכך אני, ציוני, תומך בכל ליבי.
הגישה הזו אומצה לא רק ע"י השמאל הציוני אלא ע"י שרון אולמרט לבני ואפילו אביגדור ליברמן.
ההבדל ביני ובין ליברמן הוא שאני רוצה שערבים אזרחי ישראל יהיו שווי זכויות (וגם שווי חובות – לשם כך צריך שירות אזרחי, שיהיה פתוח גם ליהודים כחלופה לשירות בצבא) , בעוד הוא רוצה שהם יהיו אזרחי פלסטין ומוכן לקרוע לשם כך חלקים ממדינת ישראל.
אני לא חובב של ברכה או של משנתו, אך לדעתי הסיכון שמנהיגים כמותו מהווים לישראל (בהינתן כוחה של חד"ש והיותה מודרת מכל קואליציה שהיא) הוא כאין וכאפס לעומת הסיכון שמהווים ביבי, אולמרט, ליברמן וברק – כולם ציונים לעילא ולעילא. הם מסכנים אותנו לא רק במלחמות מיותרות שבעיקר מחזקות את הקיצונים בצד השני ומרחיקות סיכוי להסדר, אלא בראש ובראשונה בהרס שקט של המערכות האזרחיות, שאותו קשה הרבה יותר לחוש בהשוואה לדיווחים הדרמטיים על נפילת קסאם או קטיושה. כתבו את זה יפה ב"לחץ חברתי" – חוק ההסדרים הרג הרבה יותר ישראלים מהקסאמים.
ברכה הוא לאומן וליברמן הוא לאומן. אבל כדי לצאת מהשטחים (ההבטחה של אולמרט) וכדי לשקם את מדינת הרווחה שביבי הרס – ברכה הוא שותף הרבה יותר טוב.
ואל תדאג יקי, גם אם כל הבלוגרים בעולם יעשו תעמולה לחד"ש, הם לא יגיעו להישגים גבוהים, בדיוק בגלל הפחד של רוב האזרחים היהודים לחצות את התהום לעבר ה"לא ציונים". הסכנה מהשתלטות הימין הקיצוני יותר גבוהה, והסכנה הכי גדולה – המרכז המושחת של הליכוד-העבודה-קדימה.
16 בפברואר, 2009 בשעה 13:16
יקי, אני חושב שכדאי שתלמד את ההבדל בין *עובדה* לבין *דעה*. ב-1948 קיבלה הנהגת הישוב את החלטת החלוקה של האו"ם, שכללה בין השאר הסכמה להקמת *שתי* מדינות בארץ ישראל. חד"ש, שמצע שלה מזכירה "שתי מדינות לשני עמים", לא חורגת בכך ממה שהיה מוסכם ומקובל מאז 1948. אמנם לפני זה סברה הציונות שהמפעל הציוני הוא "עם ללא ארץ לארץ ללא עם", אבל מה לעשות שזה היה לא מדויק – אם לנסח בעדינות.
מימוש נרחב של זכות השיבה הוא ללא ספק בעייתי, אבל הכרה פורמלית בזכות הזו עם הסכמה לשיבה בהיקף מוגבל לצורך איחוד משפחות, היא ממש לא סוף הציונות. לא צריך לאבד את העשתונות כל פעם שעולה הרעיון ששיעור ערביי ישראל באוכלוסייה המקומית (15%) יגדל קצת.
ויש לי בעיה עם הטרמינולוגיה שלך – כשאתה מדבר על "סימפטומים" שכביכול אני מראה, אתה בעצם אומר שאני חולה, שמשהו לא בסדר אצלי. זה מזכיר לי את הסיפורים משלטון סטאלין שבו מנגדי משטר אושפזו בבתי חולים לחולי נפש.
לגופו של עניין – חד"ש היא מפלגה לגיטימית לחלוטין, שאפשר להתווכח עם ההשקפות שהיא מייצגת אבל אין שום עילה לפסול אותה כפי שאתה עושה. אני גם חושב שאתה מבלבל בין ההשקפות של חד"ש לבין אלו של בל"ד, ובאופן כללי עושה מישמש של דעות ואידיאולוגיות. כמו כל תנועה עם מקורות מרקסיסטיים, חד"ש איננה לאומית אלא אוניברסליסטית.
ואני אומר את כל הדברים האלה כמי שרואה את עצמו ציוני ומאמין בזכותו על הארץ, אך גם מאמין שלכל אדם יש זכות לחיות בכבוד במדינת ישראל וליהנות משוויון זכויות מלא.
16 בפברואר, 2009 בשעה 15:02
[...] מהבלוג "מודיעין-ווטש" כותב על חד"ש האנטי-ציונית (אני מעדיף "לא-ציונית") [...]
16 בפברואר, 2009 בשעה 20:09
[...] הקודם התייחסתי לטקסט מתלהם וחד-צדדי, שבו, בין השאר, הכותב הלין על כך שדב חנין כתב "לא נשכח [...]
16 בפברואר, 2009 בשעה 20:24
יקי.
אם כל הכבוד לנתונים ה"מבהילים" שאתה מביא. חד"ש קיבלה כ-11000 קולות ממצביעים יהודים, וזאת בזמן שהיא היתה המפלגה היחידה שהתנגדה למלחמה (כלומר לכאורה המפלט היחיד ללא מעט שמאלנים). המסקנה אם כל הכבוד לקמפיין המדהים של דב חנין בת"א רק 3000 תל אביבים (וזה כולל את יפו) בחרו להעביר את קולם לחד"ש, יש מקומות אחרים (לדוג' דן צפון) שבהם הם ירדו בחצי.
חוץ מזה אני כמובן מסכים עם שוקי גלילי ועם איתי, וחושב שאתה נענה לקמפיין הגזעני של ליברמן, שמנסה להפחיד מתופעות שוליות ולהעצים אותם במקום למצוא דרכים דמוקרטיות ושיוויוניות לפטור אותם.
17 בפברואר, 2009 בשעה 0:27
איתי, הבעיה היא לא עם חזון שתי המדינות לשני עמים של חד"ש (זה גם החזון המדיני של קדימה ו"העבודה") אלא בכך שעל פי חד"ש המשמעות המעשית היא מדינת לאום פלסטינית (יודנריין כמובן) מדינה עם שוויון זכויות לאומי (במקום מדינת לאום יהודית) עם זכות שיבה בלתי מוגבלת של פלסטינים. למותר לציין כי איני שותף לתחושותיך לגבי ליכוד/קדימה/עבודה.
שוקי, מאחר ואתה מצהיר שחשוב להבחין בין דעות לבין עובדות, ולא לעשות מישמש בין עמדת חד"ש לבל"ד, אני מציע לך לעיין במצע חד"ש ותראה שאין שם שום איזכור לגבי איחוד משפחות. העמדה שלהם לגבי סוגיית הפליטים היא:
"4. יובטח פתרון צודק לבעיית הפליטים הפלסטינים, בהתאם להחלטות האו"ם (המכירות בזכותם לבחור בין שיבה למולדתם לבין קבלת פיצויים) ובמסגרת המשא-ומתן."
לא ביקשתי לפסול את חד"ש מהתמודדות מהכנסת – היא מפלגה מצויינת לייצוג אזרחי ישראל הערבים והאנטי-ציוניים. כל מה שאני טוען הוא ש-:
1) מפלגה שראשיה תומכים במבצעי לינץ' ומתנגדת להעמדתם לדין אינה מפלגת שמאל.
2) מי שהמדינה היהודית יקרה לו אל לו לתת לגיטמציה ו/או את קולו למפלגה שמבקשת למחוק אותה מהמפה.
לעניין טרמינולוגיית "סימפטום" שכה הדירה את מנוחתך אני רק יכול להמליץ לך לעיין במילון:
(ז') סימן, סימן מחלה, סימן היכר, אות מבשר, תופעה מלווה
יאיר, כאמור חד"ש הכפילה את כוחה ברחוב היהודי בת"א ובירושלים, גדלה במנדט (33%) ונטלה את הבכורה ממרצ. חד"ש מצהירה כי היא מתכוונת להמשיך במגמה של להעמיק את החדירה שלה ברחוב היהודי. בעיני אחת הסכנות המרכזיות בישראל זו כנעניזציה, הווה אומר אובדן הזהות היהודית של המדינה – סוג של התבוללות אם תרצה. לתהליכים אלה לוקח זמן רב להבשיל, אך אין להמעיט בערכם.
17 בפברואר, 2009 בשעה 0:44
איש, גם בבל"ד ורע"מ-תע"ל, אינו חושב ואינו מצפה שיחזרו לכאן מיליוני פליטים פלסטינים. רוב ערביי ישראל, כמו רוב הישראלים היהודים, חושבים שיש דברים שצריך לשנות בישראל אבל רוצים שזו תהיה מדינה דמוקרטית ופלורליסטית ולא מדינת לאום פלסטינית או תיאוקרטיה איסלמית. יש יוצאי דופן, כמובן, כשם שגם אצלנו יש כל מיני פונדימנטליסטים.בסיפור הלינץ' שהבאת אני לא בקיא, ואין לי זמן להתעמק בו, אבל כמי שעסק בתקשורת למעלה מ-15 שנה אני גם יודע לא לסמוך על מה שמספרת לי התקשורת וללכת לבדוק בעצמי כשזה ממש חשוב לי. גם בפינוי עמונה, למשל, התקשורת סיפרה לי סיפור יפה על כך שמתנחלים תקפו שוטרים, בזמן שהמציאות הייתה פחות או יותר להפך. אז אני לא מאמין לעיתונות מסיתה כשמושא ההסתה הוא ימנים וגם לא כשהם שמאלנים. אני חושב שאתה באמת מאמין במה שאתה אומר יקי, ואני מעריך אותך על זה. אני פשוט חושב שאתה טועה ובענק.כאמור, לא הצבעתי לחד"ש בבחירות האלה, אבל אני חושב שחד"ש היא בהחלט הצבעה לגיטימית. אני חושב שהטענות שלך כאילו היא מפלגה קיצונית שמתנגדת לקיום מדינת ישראל, ניזונות מדיסאינפורמציה ומשטיפת מוח. חד"ש היא גורם מאזן בפוליטיקה הישראלית, מפלגה בעלת השקפות חילוניות הומניסטיות, שמהווה עבור המגזר הערבי אלטרנטיבה מתונה, "שמאלנית", למפלגות הערביות הלאומניות.
17 בפברואר, 2009 בשעה 1:07
שוקי, צר לי שאני מבלבל אותך עם העובדות. סיפקתי קישור לעיל לכתבת וידיאו של ערוץ 10 שהביאה צילום וידיאו מהלינץ' – אתה מוזמן לקחת מזמנך כמה דקות לצפות בה (אם לא ראית אותה כאשר שודרה לפני 4 שנים) – זה בוודאי יקח פחות זמן ממה שלקח לך לכתוב את כל התגובות שכתבת לפוסט הזה היום.
צר לי, אך מפלגה שראשיה תומכים במבצעי לינץ' (ודב חנין עצמו אף הגדיל לעשות והכחיש שכלל היה לינץ' בשפרעם) אינה שמאל אמיתי ובוודאי שלא בעלת "השקפות הומניסטיות".
הייתי מצפה ממך ומחבריך הבלוגרים לבדוק את מי בדיוק אתם מריצים לראשות עיריית ת"א ולאיזו מפלגה בדיוק אתם נותנים לגיטימציה. אבל כנראה שזה לא ממש היה חשוב לכם – כי אתה מעיד שאם זה היה חשוב לך היית בודק.
עצם זה שמפלגה שראשיה תומכים במבצעי לינץ' זו המפלגה "המתונה" ברחוב הערבי – מה לדעתך זה אומר על הרחוב הערבי?
17 בפברואר, 2009 בשעה 2:09
טוב, יקי, אני נאלץ להודות שהשיחה הזו באמת מעייפת אותי. את הכתבה בערוץ 10 ראיתי כבר לפני ארבע שנים, ועכשיו נאלצתי גם לקרוא את שאר המקורות. זה שנעשה לינץ' בנתן זאדה אין ספק. רק חבל שאתה שוכח שלפני שנעשה בו לינץ' הוא ביצע טבח. ההשוואה הנכונה היא לא ללינץ' ברמאללה אלא לפרשת קו 300 ומבצעי הלינץ' בזאדה אינם שונים מדני יתום שלא ישב בכלא ולעומת זאת כן ישב בכנסת. אותו סיפור עם ברוך גולדשטיין – גם במקרה שלו נעשה לינץ', רק שקדם לו טבח. דב חנין לא הכחיש שהיה לינץ' – הוא אמר שהעיסוק התקשורתי והמשטרתי בלינץ' הוא תחליף לעיסוק בטבח. אני מכיר את חנין, ויודע שהוא אדם שומר חוק ומאמין ששמירת חוק היא דבר חשוב, ואין לי ספק שהוא חושב – כמוני – שמי שהרג את נתן זאדה הכפות צריך לשבת בכלא. האם שבעת העצורים היו האנשים שהרגו אותו או שעירים לעזאזל? האם זו הייתה חקירה רצינית או מגמתית? במקורות אליהם הפנית אין תשובה על זה.אישית, אני חושב שהאנשים שהרגו את זאדה מקומם בכלא, אבל מעניין אותי אם דעתך היא שגם דני יתום צריך היה לשבת בכלא, ואם אתה בעד – מדוע לא תכתוב גם על זה. אתה יודע מה – בעצם זה לא באמת מעניין אותי. אתה לא מעוניין בדיאלוג ובהבנה אלא דבק בפנאטיות בתיאוריה שלך שלא מחזיקה מים.
17 בפברואר, 2009 בשעה 2:43
לעניין פרשת קו 300 – אנשי השמאל בהחלט תבעו אז להעמיד לדין את אהוד יתום ואת ראש השב"כ שנתן את ההוראה, וזאת בניגוד בולט לשמאל המזוייף של חד"ש ביחס ללינץ' בשפרעם. האמת היא שדני יתום אינו המקביל למבצעי הלינץ' בשפרעם, משום שיתום עשה זאת במסגרת תפקידו בשירות החשאי, שכידוע לא תמיד פועל לפי החוק. בוודאי שלא אותו דין חל עליהם , אחרת גם אזרחים היו יכולים לרצוח כפי שהמוסד התנקש באחראים בספטמבר השחור לטבח הספורטאים במינכן.
ברוך גולדשטיין גם אינו המקביל ללינץ' בשפרעם, משום שגולדשטיין אחז בנשק וירה לכל עבר ונהרג במהלך ההשתלטות עליו, שאפשר בוודאי לטעון כי נעשתה בהגנה עצמית (אם כי גם את גולדשטיין מן הסתם אפשר היה להסגיר למשטרה לאחר שפורק מנשקו, כפי שנהגו ישראלים שהצליחו להשתלט על מחבלים). זאדה היה פרוק מנשקו, כפות ולא היווה כל איום כאשר בוצע בו הלינץ' בשפרעם – בניגוד לטענות השקריות של ראש חד"ש.
משעשע שאתה טוען לקריאת מחשבותיו של דב חנין (כתבת "אין לי ספק שהוא חושב – כמוני – שמי שהרג את נתן זאדה הכפות צריך לשבת בכלא"). אולם בבלוג שלו דב חנין מבהיר את ההיפך הגמור. משעשעת עוד יותר טענת הרד הרינג שלך כביכול מדובר החשודים בלינץ' הם שעירים לעזאזל או בחקירה מגמתית. כפי שאתה אומר לא היתה שום טענה או התייחסות לכך מטעם חנין ושות', העיקר שאתה ממציא סיבות דמיוניות כדי לכסת"ח את הכישלון המוסרי המהדהד של הנהגת חד"ש.
המקביל למבצעי הלינץ בשפרעם זה יורם שקולניק, מתנחל תושב הר חברון אשר ירה במחבל פלסטיני כפות אשר קודם לכן ניסה לבצע פיגוע בילדי בי"ס בסוסיא. במשפט טען שקולניק שהוא חשב שבידי המחבל היה רימון יד ועל כן ירה בו, אולם טענתו לא נתקבלה והוא הורשע ברצח ונידון למאסר עולם (בפועל לאחר שנקצב עונשו כאיזון לשחרור מחבלים ובניכוי שליש ריצה שמונה שנות מאסר).
שמאל אמיתי היה דורש אותו דין למבצעי הלינץ' בשפרעם כפי שנגזר על יורם שקולניק. נקודה.
מסקנה: חד"ש אינה שמאל אמיתי – וגם לא מי שמסנגר על הכישלון המוסרי של ראשיה בפרשיית הלינץ' בשפרעם.
18 בפברואר, 2009 בשעה 20:47
כמה דברים:א. אחד מראשי חד"ש ההסיטוריים (מאיר וילנר) חתום על מגילת העצמאות. מה זה אומר על חד"ש?ב. חנין התנגד ללניץ' אבל אמר שהעיסוק בו על פני העיסוק בטבח אינו ראוי (ואת זה אני יודע בוודאות). מש"ל
18 בפברואר, 2009 בשעה 21:10
שלום רועי וברוכים הבאים למודיעין-ווטש.
א. זה שמאיר וילנר חתם לפני ששים שנה על מגילת העצמאות מעיד מעט מאוד על חד"ש של היום. מה שמעיד על חד"ש היום זה המצע שלה והמעשים שלה בשטח. התביעה של חד"ש לשוויון זכויות לאומי לערבים בהחלטי עומדת בסתירה למגילת העצמאות.
ב. דבריו של חנין בעניין הלינץ' כפי שמופיעים בבלוג שלו מדברים בעד עצמם.
18 בפברואר, 2009 בשעה 23:46
קראתי את דבריו של דב חנין בעניין הלינץ' והשתכנעתי שהוא מבין סיטואציה מסובכת כשהוא נתקל בה. קשה להגיד את זה על הרבה פוליטיקאים.
נתקלתי בעוד תגובות עוינות לגבי חד"ש האנטי-ציונית וכו' וגם לתגובות לתגובות וכולן מתעלמות מכל מיני ענייני יסוד.
למשל עניין הלאומיות. בישראל יש עניין לאומי הקרוי ישראליות. שותפים בו אנשים ונשים מכל מיני דתות. הבעייה היא שליהודים במדינה יש אמון דל מאוד בלאומיות שלהם בניגוד למדינות אחרות. ארה"ב ומדינות אחרות במערב הן יותר נוצריות מאשר ישראל היא יהודית. אולם הן מספיק בטוחות בלאומיות הספציפית שלהן כדי ליישם הפרדה של דת ומדינה. אין בהן חוק שבות המאפשר לכל נוצרי להגר אליהן.
הפחד הוא שחוק השבות יערער את ההגמוניה ששולטת בישראל. ישנו בכלל פחד מערבים שמוסווה בהרבה מילים יפות. אנשים שלא אכפת להם מהרג המוני, לינץ', מות ילדים קטנים בעזה או בגדה יתפסו בכל אמירה של דב חנין או מוחמד ברכה הכוללת מורכבות כלשהי.
גם ב"שמאל" המרצניקי ואפילו פה ושם בחד"ש ישנו את הפחד הזה ממדינת כל אזרחיה. מגילת העצמאות היא נחמדה אבל אני ממש לא מבין למה שמישהו יתלה בה. גם בחוקת ארה"ב בוצעו תיקונים במשך השנים, העבדות בוטלה וכו'.
לי אישית לא אכפת מיהדות או ציונות. האם זה הופך אותי לאנטי. אולי. תלוי בנקודת ההסתכלות. האם אני רדיקל קיצוני ומסוכן? אולי.
אני אישית לא פוחד מערבים, ולא פוחד מרוב ערבי או שותפות של ערבים בשילטון. בעיני, אם כבר זה ישפר את המדינה שלנו שתיאלץ להיות יותר סובלנית ושיוויונית. אני לא בעד שיוויון זכויות לאומי, אלא פשוט שיוויון זכויות. לאנשים שגרים פה ולכאלה שהם ומשפחתם גרו פה במאות השנים האחרונות. כי הם אנשים, תהה דתם אשר תהה.
אני בעד לתת מקלט ליהודים נרדפים אם יהיו כאלה בעתיד. אחרי הכל חלק נכבד ממשפחתי מת בשואה. אני גם בעד לאפשר קליטת פליטים מכל העולם, שכן אם השואה לימדה מישהו משהו זה שכשאין מי שיקלוט פליטים הם פשוט מתים. אני חושב שהישראליות חזקה יותר מכל דת והיא תשרוד. המטרה שלי היא למנוע את מלחמת האזרחים שבסופו של תפרוץ פה אם לא נשכיל למנוע אותה.
אני בטוח יקי שאתה לא היית רוצה לקום בבוקר ולהרגיש כאזרח סוג ב' (ערבי) או אזרח סוג ז' (ערבי ממזרח ירושליים). אני מניח שגם לא היית רוצה שלאלוף פיקוד כלשהו תהיה שליטה מושלטת על חייך, שבשביל לנסוע לחו"ל תצטרך לעבור למדינה שכנה ולטוס משם ועוד ועוד. אפשר לחלק את האשמה לכל מיני כיוונים אבל זה לא ישנה דבר.
מישהו צריך לקום ולנסות לשנות את הכיוון בה ארצנו הולכת. אני מזמין אותך להצטרף למהלך שבסופו של דבר הוא טוב לך, לא פחות מלערביי ישראל והשטחים הכבושים.
19 בפברואר, 2009 בשעה 1:13
לשוקי, רועי וכל האחרים — אל תטרחו לבזבז כאן זמן. מי שתובע "לא לתת לגיטימציה" זה לגמרי ראוי לא להעניק גם לו לגיטימציה בעצם קיום הויכוח. הנה קצת ממילותיו של וינסטון צ'רציל:"A fanatic is one who can't change his mind and won't change the subject"
19 בפברואר, 2009 בשעה 12:05
אורי, האמרה של צ'רצ'יל שהבאת לעיל נראית מאוד מתאימה לתומכי חד"ש המכסת"חים במרץ את ברכה וחנין בעניין תמיכתם במבצעי הלינץ' בשפרעם וטענתם כי לא היה כלל לינץ' אלא הגנה עצמית. אמרה נוספת רלוונטית של צ'רצ'יל היא:
Men occasionally stumble over the truth, but most of them pick themselves up and hurry off as if nothing ever happened.
עמיצי, האמירה של חנין אינה אמירה מורכבת כלל – היא אמירה ששוללת כי בשפרעם התקיים לינץ' באדם כפות וחסר אונים. זו פשיטת רגל מוסרית, ותמוה בעיני שזה האדם שבלוגרים תל אביבים הריצו לראשות העיר.
עמדת מרצ היא שישראל היא מדינה יהודית ומדינת כל אזרחיה, וכי צריך להיות שוויון זכויות אזרחי, אך לא לאומי. לצערי המפלגות שמייצגות את רוב הציבור הערבי מסורות בעיקר לעניין הלאומי הפלסטיני ומביעות תמיכה גלויה באוייבי מדינת ישראל, ובמקום לסייע בהשגת שוויון אזרחי מלא למיעוט הערבי הן רק מהוות מכשול להשגתו.
19 בפברואר, 2009 בשעה 12:23
יקי, מה שיוייון הזכויות האזרחי אמור לכלול? אשמח לשמוע…פרטים,פרטים.אגב, אני מכיר אישית את הבלוגרים בתל אביב והם לא נראים לי טפשים וגם לא ממש חסרה להם דעתנות. הטענה שלך לגבי העניין הלואמי הפלסטיני פשוט אינו נכון לגבי חד"ש. אפשר לראות זאת בצורה פשוטה מהחקיקה שחד"ש קידמה שהיא מקיפה תחומים רבים.שוב, דב חנין ומ. ברכה לא הביעו תמיכה בלינץ' אלא טענו שתשומת הלב מוקדשת ללינץ' עצמו על חשבון האירועים המהותיים שקדמו לו. זה כתוב בצורה מאוד ברורה. האם מבצעי הלינץ' הם אוייבי מדינת ישראל? או שלא הבנתי נכון את מה שכתבת.דב חנין הקדיש את מרבית הקדנציה שלו לחקיקה ירוקה ביחד עם שאר חבריו לסיעה. ברכה העביר חוקים חברתיים שרק מיעוטם קשור למיעוטים. אם זאת אני יכול להבין כיצד הנושא הלאומי הפלסטיני יהיה בעל משקל גדול. אין ספק שזהו נושא חשוב שאין לזלזל בו ואני מוקיר את אנשי המפלגה על החשיבות שהם מקנים לו בניגוד למרצ שהם חסרי עמוד שדרה בכל הנוגע לנושא ובעיקר ממסמסים אותו.
20 בפברואר, 2009 בשעה 2:15
אני מציע שתקרא שוב את דבריהם של ברכה וחנין, ותראה שהם הכחישו שהתקיים בשפרעם לינץ' של אדם כפות וחסר אונים שהיה בחסות המשטרה, והם התנגדו להעמדתם לדין של מבצעי הרצח:
ברכה: "זהו מקרה קלאסי של הגנה עצמית"
חנין: "לא נשכח ולא ניתן להשכיח שאירוע שפרעם היה טבח ולא לינץ’"
20 בפברואר, 2009 בשעה 8:22
קראתי ולא השתכנעתי. אתה רוצה לפרט קצת על שיוויון זכויות אזרחי?
20 בפברואר, 2009 בשעה 12:17
אתה מוזמן לקרוא על שוויון זכויות אזרחי כאן.
הפוסט הזה עוסק כיצד היעדר הגינוי של הנהגת החברה הפלסטינית ללינץ' ברמאללה גרם לכך שהחברה הישראלית איבדה את התקווה לשלום עימם בימינו, וגם לדעיכת כוחו הפוליטי של השמאל בישראל (המתקרא "מחנה השלום") שזה הדגל העיקרי שהוא נושא בו. באנלוגיה, היעדר הגינוי של הנהגת חד"ש ושאר המפלגות הערביות בישראל ללינץ' בשפרעם, גורם לדה לגיטימציה שלהן בקרב האוכלוסיה היהודית והופך את התמיכה של בלוגרים ציוניים בהתמודדותו של דב חנין לראשות עיריית ת"א למעשה הזוי לגמרי.
17 בנובמבר, 2011 בשעה 1:38
אני עוסק במדעים מדוייקים, וגישתי לויכוחים פוליטיים הינה לוגית. כאשר מישהו שמנסה להתמקד בסוגייה נקודתית כמו יקי ולא לרחף, הרי זהו צעד מבורך לתרבות הדיון הפוליטית. עניין הלינץ' בשפרעם ותגובת ראשי חד"ש לארוע נראית כנקודה שלשמאל מאוד קשה להתמודד איתה. אין בי עניין לנקוט צד, אבל עצם העובדה שבלוגר מוערך וידוע כמו שוקי גלילי מתנהג כמו ילד קטן ומפוחד, גורמת לי חוסר נוחות, שהרי אני תוהה על כל הזמן שבזבזתי בלקרוא כתבותיו ומרגיש אני נבגד ע"י חוסר האינטגריטי שמתגלה בשרשוריו כאן. אם אתה גבר, תתמודד עם הטענה שמעלים לפניך, לטוב ולרע. הגדולה היא גם להודות בבעייה. אבל מר גלילי אינו יחיד, בלוגרים אחרים שהגיבו כאן סובלים מן הבעייה הזו, וכנראה למדו תרבות דיון ממורם גדעון לוי. אנשים שמחשיבים עצמם קשורים לענייני הצדק האנושי צריכים לדעת שדבקות בעובדות לטוב ולרע הינה הבסיס להשגת אותו צדק, אחרת אינכם טובים מאותם רשעים עליהם אתם משחיזים עטיכם. אם בכל זאת תסכימו להגיב לעובדות כמות שהן (ולא לסלפן) אעריך אתכם מחדש
17 בנובמבר, 2011 בשעה 2:30
דניאל, תודה על תגובתך. הפוסט הזה הוא מלפני כמעט שלוש שנים, ואני מסופק האם שוקי גלילי עדיין עוקב אחר התגובות כאן. אם אתה מעוניין בתגובתו לטענותיך אני מציע שתשאיר תגובה בבלוג שלו.